העיסוק הסוציולוגי בצריכה ובצרכנות הוביל במהלך השנים לדיון בנוגע למטרותיה השונות. במשך שנים רבות הוגדרה הצרכנות על ידי סוציולוגים כדרך של אדם להגביר את רווחתו הפרטית. תיאורטיקנים חברתיים נטו לראות בצרכנות כתענוג אנוכי וכפעולה המבדילה בין המעמדות השונים בחברה, בעוד שמושג האזרחות שימש להגדרה של פעילות שיש בה תועלת לחברה או לכלל. אפילו כיום ישנם סוציולוגים אשר רואים בצרכנות תופעה פסולה ומנסים להציע דרכים לצמצומה. במצב דברים זה, שאלות כגון האם צרכנות יכולה להוות אזרחות טובה, היו נענות על פי רוב בשלילה (Cabrera & Williams, 2012).
מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 חל שינוי מסוים בגישה הסוציולוגית בנוגע לצרכנות. האבחנה הבינארית בין צרכן ואזרח מאותגרת בשנים האחרונות על ידי סוציולוגים תרבותיים אשר הראו כי נורמות תרבותיות וערכים יכולים לעצב התנהגות שוק (Zelier, 2011). גישה זאת נתמכת על ידי Fourcade & Healy (2007) אשר טוענים כי לפעילות של שווקים ישנן השלכות מוסריות, גם אם הפעילות בהן מוגדרת ככלכלית גרידא. זאת משום שהפעילות שלהם מקטלגת, מווסתת ונותנת לגיטימציה להתנהגויות כלכליות שונות.
Cohen (2003) מוסיפה וטוענת במחקרה כי הקשר בין צרכנות ואקטיביזם חברתי איננו חדש, וכי עוד באמצע המאה ה-20 החלו להתקיים ביטויים שונים שלו. במחקרה היא מצאה מספר עדויות בשיח הציבורי בתחילת המאה ה-20 להתבטאויות שבהן יש הגנה על תרבות הצריכה מתוך אמונה כי היא מקדמת את תועלת הפרט והמדינה.
פרק א: מבוא
פרק ב: צרכנות אתית- התפתחות הרעיון ומגמות בולטות בעולם
פרק ג': תיאוריות צדק הנוגעות לצרכנות אתית – הצגת גישות הצדק הרלוונטיות והדיון אודותיהן בהקשר של צרכנות אתית
פרק ד: צרכנות אתית באוסטרליה – הצגת פעולות שונות של צרכנות אתית ובחינת דפוסי התנהגות של צרכנים אתיים באוסטרליה
פרק ה: דיון ומסקנות: השוואה בין הפעולות השונות ותיאוריות הצדק והסקת מסקנות בנוגע ליכולת של צרכנות אתית לקדם פעילות מוסרית
סיכום
ביבליוגרפיה
