מבוא
בדידות הינה תחושה מוכרת בהוויה האנושית ולפיכך לא מן הנמנע שמחקרים רבים יעסקו בתחום זה במטרה לגלות מה גורם לתחושת בדידות וכן כיצד ניתן להקל עליה או למנוע אותה. מחקרים אף בודקים את הקשר בין גיל לבין תחושת בדידות ומנסים לאמוד את נתח האוכלוסייה שסובל ממנה במטרה למגר תחושה זו. עם האצת התפתחות הטכנולוגיה נצפית עלייה דרמתית בתוחלת החיים המביאה לידי קשיים הגורמים לתחושת בדידות בקרב האוכלוסייה הקשישה. בעבר, ערך עצמי נמצא קשור לתחושת בדידות, אולם הקשר המשולב בין תחושת ערך עצמי ביחס לגיל הזקנה והשפעתו על תחושת הבדידות איננו מובן לעומק ולא נחקר מספיק. המחקר הנוכחי מבקש למלא את החסר על־ידי התמקדות בשאלה אם השפעה על ערך עצמי תורמת לצמצום ומניעת בדידות בקרב קשישים.
סקירת ספרות
"לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב', י"ח).
בדידות כתופעה וכרגש היא תחום המעורר עניין רב שנחקר במגוון תקופות, אזורים גיאוגרפיים והיבטים מדעיים; מכתבי התנ"ך, דרך סופרים, פילוסופים ועד חוקרי מוח של ימינו.
באופן כמעט גורף נהוג להבחין בין בדידות (Loneliness) לבין בידוד חברתי (Social isolation). בדידות היא החוויה הלא נעימה המתרחשת כאשר הרשת החברתית של אדם לוקה בחסר מבחינתו, בין אם בכמות הקשרים החברתיים ובין אם באיכותם. לתחושת הבדידות יש שני ממדים מרכזיים: בדידות רגשית, קרי היעדר קשרים אינטימיים (בן/בת זוג, חבר/ה טוב/ה) ובדידות חברתית, או היעדר רשת חברתית רחבה (משפחה, מכרים, חברים).
