סרטן השד הוא אחד מארבעת הסוגי הסרטן הנפוצים והמאובחנים ביותר והוא מהווה 23% מכלל מקרי הסרטן ו14% ממקרי המוות. זהו גורם המוות הסרטני המוביל בקרב נשים ברחבי העולם (Wang, Bai, Lu & Zhang, 2017). למרות שהמחלה יכולה להופיע גם אצל גברים, בעבודה זו החלטתי לבחור להתמקד בנשים בלבד משום שלדעתי סרטן השד מביא עימו התמודדות מיוחדת לנשים בהיותו פוגע באיבר המזוהה ביותר עם הגוף הנשי.
כמעט כל חולות סרטן השד נאלצות להתמודד שינויים גופניים קשים שכוללים, בין היתר, שדיים א-סימטריים כתוצאה מהניתוחים השונים או כתוצאה מכריתה כירורגית של השד ותופעות לוואי רבות מהטיפולים אותן הן עוברות (Wang, Bai, Lu & Zhang, 2017). לכן אין זה מפתיע כי דימוי הגוף של נשים אלו עלול להיפגע שכן שינוי המראה יכול להוביל לדימוי גוף שלילי (Kashani, Vaziri, Akbari, Far & Far, 2014). דימוי הגוף הוא התחושה הנפשית והרגשית לגבי גופנו אשר נוצרת על ידי המשוב של הסביבה החברתית לגבי גופנו ומתפיסתנו שלנו את גופנו. בבריאות הנפש נהוג לדבר על דימוי גוף כעל תמונה מנטאלית של היחיד, רצונותיו ורגשותיו זהו מושג גמיש הנבנה מכל ההתנסויות הגופניות והנפשיות שלנו וכן מתוך התייחסות האחרים אלינו (קורץ, 2010).
למרות שמחקרים רבים בדקו את הקשר הישיר בין הפרעת חרדה והפרעת דיכאון קליני לבין סרטן בכלל וסרטן השד בפרט, כפי שאני מתכוונת להביא בהמשך, דימוי הגוף כמשתנה מתווך לא נחקר דיו. לכן מטרתו של מחקר זה הוא לבדוק את הקשר בין דימוי הגוף של נשים החולות בסרטן השד לבין התפתחותן של הפרעות חרדה ודיכאון.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 סרטן השד
2.2 דימוי גוף
2.3 חרדה
2.4 דיכאון
3. שאלת המחקר והשערותיו
ביבליוגרפיה
