1. הבסיס להתפתחות הפרעת החרדה אצל ירון:
על-פי תיאוריה זו, מקור החרדה הוא בשיבוש במערכת מוליכים עצביים ( נוירו-טרנסמיטורים) ספציפיים במוח. תפקידם של אלו הוא פיקוח על תפקודים רגשיים ומנטליים. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שישנה תרומה גנטית להתפתחות של הפרעת חרדה בקרב בני משפחה (Hettema, Neale & Kendker, 2001) בממשק עם תיאוריה זו, יש באנמנזה של ירון מידע על דודתו הסובלת מהפרעת חרדה כפייתית (OCD), אשר יכול להסביר את הנטייה שלו להפרעת החרדה המתוארת.
תיאוריה הגורסת כי הגורם המסביר את ההתנהגות הלא-נורמלית- התגובה לחרדה, הינו למידה, אשר יכולה להתבצע בכמה צורות: I) למידה מהתנסות אישית ישירה- בדומה להתניה הקלאסית של פבלוב (אצל Kelleher & Gollub, 1962), שבה חרדה הופכת לתגובה מותנית עבור גירוי בלתי מותנה שהוצמד לה בהתנסות אישית. II) בתהליך של הכללה, האדם לומד לפחד מדברים נוספים אשר לא נלמדו בהכרח מההתנסות האישית שחווה II) למידה מהתנסות של אחרים, כגון צפייה בחוויה של אחר. בהתייחס לירון, מצוין כי סבל מפחד גבהים וממעליות עוד מילדות, אך חרדתו ממעליות החמירה מאד בשנים האחרונות, לאחר שבטיול בחו"ל המעלית בה עלה נתקעה, וחוויה זו נצרבה בזיכרונו באופן שלילי. נראה כי זו הלמידה ההתנייתית של זיווג גירוי ניטרלי למחצה (עליה במעלית, שכבר פחד ממנה בעבר) לגירוי אברסיבי (ההיתקעות במעלית), אשר הקושרת את המעלית עם תגובות החרדה.
תיאור מקרה 3 – ירון
1. הבסיס להתפתחות הפרעת החרדה אצל ירון
2. רשימת הבעיות שעולות מתיאור המקרה של ירון
3. האבחנה המתאימה לתיאור המקרה, בהתאם לקריטריונים של ה-DSM
4. בעיות נוספות/ אירועי חיים משמעותיים נוספים
5. תגובות גוף-מחשבה-התנהגות לאירועים מעוררי החרדה
6. שיטות הטיפול המוצעות
7. מטרות הטיפולים
8. הכוחות והמכשולים בדרך להצלחת הטיפול
ביבליוגרפיה
