1. פרק מס' 17 (מן הפח אל הפחת): 3:40-5:40
2. תיאור הסצנה: בובספוג עומד ומחכה בתחנת האוטובוס. בזמן שהוא ממתין, הוא שם לב כי השרוכים שלו פרומים- תוך כדי שהוא שורך את השרוכים, האוטובוס עובר ובובספוג מפספס אותו. לאחר מכן, הבלון של בובספוג מתעופף והוא מנסה לתפוס אותו. בזמן שבובספוג רודף אחרי הבלון, האוטובוס מגיע שוב לתחנה, אך בובספוג מפספס אותו. בובספוג המיואש אומר לעצמו כי הוא חייב לשים יותר לב מתי האוטובוס מגיע, אך בשל הרעב הכבד הוא חוצה את הכביש לעבר מכונת הממתקים ואז הוא שוב מפספס את האוטובוס.
ב. על פי תיאוריית גילוי האותות (Goldstein & Brockmole, 2016), קבלת החלטה של אדם מושפעת מרמת רגישות המערכת החושית שלו ומתהליכי קבלת החלטות. על פי תיאוריה זו, ישנם שני מצבי עולם נפרדים שיש להבחין ביניהם- - רעש בלבד (noise) ואות+ רעש (noise+ signal)- לפיכך, או שהיה אות, או שלא. כמו כן, לפי תיאורייה זו ישנם ארבעה סוגים של מצבי תגובה: פגיעה (יש אות ויש תגובה)- רעש+אות, אזעקת שווא (אין אות ויש תגובה)- רעש+אות, החטאה (יש אות אך אין תגובה)- רעש, ודחייה נכונה (אין אות ואין תגובה)- רעש. בנוסף, ישנם שני גורמים המשפיעים על סוג התגובה: 1. עוצמת הרגישתות התפיסתית (d’)- מבטא את היכולת של הפרט להבחין בין האות לרעש וזה משפיע על אחוז התשובות הנכונות.