הדו שיח הפסיכואנליטי כטקסט נכתב ונקרא. מאת: רות שטיין
תורות הספרות טוענות בימינו שלא צריך לבחון רק את הטקסט הנכתב, אלא גם לבחון את תהליך היצירה והכתיבה, על מנת להבין את היצירה בשלמותה. כך, גם בטיפול פסיכואנליטי – אין רק להבין את דברי המטופל והמטפל כפשוטו, אלא יש לבחנם כמו טקסט בעל מאפיינים ייחודיים לו, ככתיבה יוצרת ודינאמית. מאמר זה משווה בין הפסיכולוגיה לספרות ומבקש לבחון את דו השיח הפסיכואנליטי כאילו היה טקסט שנוצר. כשם שנהוג ליישם ידע פסיכואנליטי לספרות בניתוח דמויות או בניתוח רגשות הקורא, כך מציע המאמר ליישם ידע ספרותי אל השיח הפסיכואנליטי, במובן שהסיטואציה הפסיכואנליטית הינה יוצרת הטקסט.
מה הסיפור? סממניו הסיפורים של הטיפול הפסיכואנליטי. מאת: רות שטיין
פרויד טען בכתביו כי אין לחפש את הזיכרונות ההיסטוריים האמתיים בקדחתנות, אלא להתמקד בפנטזיה שמציג המטופל. קרי לא התוכן חשוב, גם לא זה המסתתר עמוק, אלא משמעות התוכן חשובה, הסגנון, דבר היוצר משמעות דרך אינטראקציה בין אישית או דיאלקטית. מחפשים את הסיפור מאחורי דברי המטופל ולא את אמיתות זיכרונותיו. הפרשנות לדברי המטופל מתמקדת בחוויית המטופל המידית ולא מתעסקת בתוכן חבוי, ובטיפול מספרים סיפור שהוא גרסה חדשה לדברי המטופל.
