שאלה 1: עמדות ושכנוע
ראשית, יש לעמוד על כך שהנתונים הסטטיסטיים בארה"ב מראים שהאמריקאי הטיפוסי צופה בטלויזיה כ1550 שעות בשנה, נתון ההפוך את הטלויזיה לאמצעי צריכת התקשורת הנפוץ ביותר. אם להתייחס לנתון זה בצורה אינדוקטיבית, ניתן להסיק כי האמצעי היעיל ביותר להעבירו באמצעותו מסרים אודות הקורונה הינו הטלוויזיה.
שנית, פרופ' קאדי וד"ר האוס מציגים הצעות שונות בנוגע למסלול השכנוע היעיל ביותר עבור האוכלוסיה. לפי התיאוריה של פטי וקצ'יאופו (Petty& Cacioppo, 1986), עמדתה של פרופ' קאדי מתאימה לערוץ השכנוע המרכזי, המחייב הימצאותם של טיעונים מוצדקים ואיכותיים. על מנת להשתכנע, יש להבין את המסר, להפנים אותו ולהסכים איתו, באופן הזה ייתכן שינוי התנהגותי.
שאלה 2: סטריאוטיפים
לפי תיאוריית הזהות החברתית (Social Identity Theory) של טאג'פל וטרנר (Tajfel& Turner, 1971), אנשים נוטים לראות את הקבוצות אליהן הם משתייכים באור חיובי יותר מאשר נתפסת הקבוצה הנגדית, מאחר שזו משפיעה גם על תחושה חיובית של ערך עצמי. החלוקה לקבוצות כמו גם הסימון לפי הצבעים ירוק ואדום תורם לקטגוריזציה של המשתתפים בהתאם לשיוכם הקבוצתי. ההזדהות עם קבוצת ההשתייכות וההשוואה לקבוצה השנייה, כמו גם הנטיה להאדיר את הקבוצה אליה שייכים.
שאלה 3: הזדהות בין קבוצות
קבוצה מינימלית (Minimal Group)- הינה מערך ניסוי המחלק נבדקים לשתי קבוצות על סמך מאפיינים שרירותיים וחסרי משמעות, כמו אהדה לאמן מסוים, חיבה לסגנון מוזיקה או אף על פי הטלת מטבע, ובוחן את התנאים המינימליים ליצירה של אפליה בין הקבוצות. הפרדיגמה פותחה על ידי הנרי טאג'פל ועמיתיו (Tajfel et al, 1971) במטרה להבין את מנגנון האפליה המתרחש בין קבוצות.
שאלה 4: תוקפנות
תוקפנות אינסטרומנטלית- תוקפנות מסוג זה נובעת מחישוב פרקטי של עלות מול תועלת. השלכות התוקפנות, כלומר השכר והעונש, הינם שיקול חשוב ואף מניע בהקבלת החלטות בנוגע להתנהגות האגרסיבית. הרווח והמטרה עשויים להיות שונים: הגנה, רווח כספי, תשומת לב ועוד; ואילו התוקפנות איננה מלווה בתגובה רגשית חזקה, אלא בהיגיון פנימי המניע את הפעולה. דוגמא לסוג כזה של תוקפנות עלולה להיות בעל אשר מתכנן את רצח אשתו במשך חודשים ספורים על מנת לזכות בירושה שתותיר אחריה במותה.
