1. א': עבריינות נוער מתייחסת לפשעים שבוצעו על ידי בני נוער. בגילויי עבריינות נוער נהוג להתייחס לשתי קבוצות: סוג העבריינות והתהוות של תת תרבות עבריינית (קבוצה). הכתבה מתארת את העלייה במספר העבירות המבוצעות על ידי בני נוער בתקופת חופשת הקיץ. גילויי העבריינות המופיעים בה הם חבורות אלימות: קטטות רחוב על רקע סכסוכים חברתיים, התנהגות בעייתית: הקמת רעש בגנים ציבוריים ובמגרשי ספורט, ועברייני סמים: ייבוא סמים מחו"ל וגידולם במעבדות ביתיות.
1. ב': ההסבר התיאורטי הטוב ביותר לתיאור גילויי העבריינות של הנוער בכתבה הוא סביבתי. העבריינות קשורה בגיל ההתבגרות ובמשבר שעוברים הנערים בגיל הזה. מכאן, שההתחברות שלהם לקבוצות מאפשרת להם לחוש שייכות ולמצוא את המעמד שלהם, תוך התגברות על קשיי הסביבה. בקבוצות העברייניות הם מוצאים לעצמם שותפים שמתמודדים עם בעיות דומות, כאשר הקבוצה משמשת עבורם מקום בטוח ויציב. כפי שמתואר בכתבה, רוב העבירות נעשות מתוך שעמום ולאו דווקא מתוך דפוס של התנהגות עבריינית. לכן, עבריינות הנוער במקרה זה נובעת כתוצאה מפעילות הגומלין המתרחשת בין הנער לבין סביבתו החברתית. הנער מושפע מהקבוצה אליה הוא משתייך ומתנהג בהתאם לכלליה. בנוסף, בגיל ההתבגרות חשים נערים רבים כי עליהם להוכיח את הזהות הגברית שלהם על מנת לשמור על תדמיתם החברתית, ולכן גילויי העבריינות בולטים יותר בתקופה זו והחבורות העברייניות מאפשרות להם להפגין את גבריותם.
1. ג': המשטרה מתמודדת עם העלייה במקרי העבריינות בחופשת הקיץ באמצעות דרכי מניעה מתקנות של פעילויות חינוכיות וחברתיות שמטרתן למנוע מבני הנוער לבצע עבירות נוספות. בכתבה, נעזרה המשטרה בפרויקט "עיר ללא אלימות" בעירייה, שכללה איתור בני נוער בסיכון שנפלטו ממסגרות חינוכיות והכנסתם למסגרת של פעילות.
