המאבק הפלסטיני לשחרור לאומי מתואר רבות כחזית האחרונה של המאבק האנטי-קולוניאלי. התמשכותו של המאבק לאורך זמן, כך שכלל בתוכו את גלי הפמיניזם של המאה הקודמת והנוכחית, גורם לאתגור תפיסות מסורתיות ביחס ללוחם החופש הגבר (אמפירית ועקרונית כאחד), במספר מישורים. במישור הגלוי, הקושי של הגבר הפלסטיני להתמודד עם אלימות והדרה מצד הכוח היהודי הדומיננטי מערער על מעמדו החברתי, ודוחפו בפועל אל עבר מודל מסורתי יותר של גבריות, הניתן לביטוי הרחק מהזירה הציבורית הרחבה יותר– שבה הדיכוי היהודי לוכדו (מלר 2017, 158). במישור העמוק יותר, הזיהוי של מודלים גבריים מאוחרים יותר – הן של הגבר המעודן וה"רכרוכי" יותר והן של העבריין האדיש לפגיעתו בסביבתו הקרובה – עם הכובש הזר, מציבים אף הם אתגרים עבור השיח הפמיניסטי המאתגר ביצועי מגדר מסורתיים עבור נשים וגברים כאחד (Monterescu 2006, 125).
הזהות המגדרית של הגבר הפלסטיני, אם כן, איננה סובבת רק סביב מקומו במשפחה או בחברה הפלסטינית, אלא מכוחות גלובליים שונים, שביניהם יידונו המאבק הלאומי בקולוניאליזם וכן המאבק לצדק חברתי במובנו הרחב יותר, כשההיבט המעמדי שבו מופיע אף הוא. ההתמודדות של גברים ונשים פלסטיניים הן עם אלימות קולוניאליסטית והן עם התמורות הכלכליות – הקשורות הן בשלטון תחת כיבוש והן בתמורות כלכליות גלובאליות – שלובות אף הן בשיח הפמיניסטי אשר התרחב במשך הגל השני לכלול לא רק את מאבקן של נשים, אלא של קבוצות חברתיות מודרות באשר הן.
1.מבוא
2.סקירת ספרות: גבריות מהי?
2.1.הגמוניה וגבריות
3.דיון תיאורטי: גבריות פלסטינית
3.1.המודל האיסלמי
3.2.המודל הליברלי-חילוני
3.3.המודל הסיטואציוני
4.גבריות בהקשרה: מאבק לאומי והישרדות כלכלית
4.1.גבריות ולאומיות
4.2.גבריות ומעמד
5.דיון מסכם
6.ביבליוגראפיה
