חלק א'
מפעלו של הרב יוסף קארו על רקע קו פרשת המים שיצר גירוש ספרד
תוצאותיו התרבותיות והחברתיות הכוללות של גירוש ספרד אינן תופעה הומוגנית: בארצות שונות ובקהילות שונות התעצבו חייהם של המגורשים באופנים רבים ומגוונים. בה במידה נכון הדבר גם להשפעת המגורשים שזה מקרוב באו על הקהילות הוותיקות יותר. ההשפעה על אותן קהילות איננה אחידה ואינה מתרחשת באותו עיתוי.[1]
חלק ב'.
כיצד אתם רואים את ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם כעת, באיזו מידה תרם לכם הקורס לתובנות חדשות ולעניין בתחום, ומה לדעתכם ניתן לקחת מן ההיסטוריה שהכרנו בקורס לחיינו כאן ועכשיו במדינת ישראל? נמקו והסבירו.
ההיסטוריה של יהודי האסלאם עשירה ומורכבת יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון.
לאור זאת, במחלוקת בין דר' צבי זוהר לבנימין בראון (העוסקת בשאלת קיומה או אי-קיומה של תגובה הלכתית אחידה למודרנה אצל אשכנזים וספרדים) (זוהר, צבי, האורתודוקסיה אינה התגובה ההלכתית האותנטית היחידה למודרנה, עמ' 151) אני נוטה לקבל את דברי הראשון: אין דפוס תגובה תרבותית אחיד לכל הקהילות. יהודי ארצות האסלאם לא היו (ואינם) חברה הומוגנית, ממש כשם שיהודי אשכנז אינם כאלה וממילא הניסיון להשוות בין שתי החברות הללו ע"י שימוש ב"סרגלי מדידה" נוקשים עלול לרדד את ההבנה שלנו את ההיסטוריה שלהן.