1. אנשים רגילים מאת כריסטופר בראונינג
הפרק הזה (פרק 18) הוא הפרק האחרון של הספר, פרק הסיכום. לאחר שהספר בחן את ההיסטוריה של הפעולות של גדוד המילואים 101 של משטרת הסדר, הפרק הזה מנסה למצוא הסבר למעשים שלהם. יש כמה נקודות מפתח בהיסטוריה הזאת, מבחינת ההסבר של בראונינג. ראשית, מדובר באנשים מבוגרים למדי, שהתבגרו והתחנכו לפני שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון – הם לא קיבלו את האידאולוגיה הנאצית בתור ילדים קטנים שקל לשכנע. הם גם לא עברו אינדוקטרינציה חזקה במיוחד, בטח לא ברמה שאפשר לתאר כ"שטיפת מוח". כלומר, אי-אפשר להסביר את המעשים שלהם בכך שהאידיאולוגיה הנאצית השפיעה עליהם בצורה עמוקה. שנית, הם גם לא השתתפו בקרבות קשים, או היו תחת לחץ פסיכולוגי מתמיד, אימת מוות או משהו בדומה לכך. כלומר, גם אי-אפשר להסביר את המעשים שלהם בכך שהלחץ הנפשי של המלחמה הפכה אותם לרצחניים במיוחד. שלישית, גם אי-אפשר לומר שההרכב האנושי של הגדוד הזה היה באיזשהו מובן מתאים במיוחד להפוך לרוצחים. מדובר היה, ברוב המקרים, באנשים רגילים לגמרי, אפילו לא חברי המפלגה הנאצית.
2. הספר "לבד בברלין" מאת הנס פלאדה. מגרמנית: יוסיפיה סימון. ת"א: הוצאת ידיעות ספרים, 2010 (1947).
הספר "לבד בברלין" הוא על זוג גרמנים פשוטים, שהבן שלהם נהרג במלחמה. הם מחליטים לעשות משהו בשביל להפיל את היטלר. בגלל שהגסטפו עוקב אחרי כל התנגדות למפלגה הנאצית, הם צריכים לפעול בלי שיגלו אותם. הפתרון שלהם הוא לכתוב גלויות ולפזר אותן ברחבי העיר. בגלויות הם קוראים לאזרחי ברלין לצאת נגד הדיקטטור שאחראי להרג של הילדים שלהם. שני בני הזוג מספיקים לפזר רק כמה גלויות כאלה לפני שהגסטפו תופס אותם ומוציא אותם להורג.
