שאלת המחקר: עד כמה היו מחויבות לקידום מעמד האישה בפעילותן הציבורית והפוליטית ?
מעמד האישה הוא נושא אשר מקבל חשיבות הולכת וגוברת במחקר. המצב הנוכחי כיום, בו לפחות מבחינה פורמלית הנשים שוות בחוק לגברים, לא היה המצב הקיים מאז ומתמיד. היה צורך להיאבק וליצור תמורות בשטח כדי לשנות את המציאות בה החברה הפטריארכלית קובעת את גורלה את תפקידה החברתי של האישה. בדרך כלל, וגם בישראל, הנשים עצמן הן אלו אשר יצרו את המאבק אשר הביא לכך שהן יוכלו לחיות בחברה בתור מעמד שווה למעמד הגברים ללא הגבלות.
עבודה זו תבחן את תרומתן של שתי נשים בולטות, עדה מימון פישמן, וגולדה מאיר, בחברה הציונית בימי הקמת היישוב וביסוסו במדינת ישראל. העבודה תשווה בין שתי הנשים, האחת בולטת בתחום הפוליטי והשנייה בולטת בתחום החינוך, ותנסה לעמוד על מידת תרומתן של הנשים למעמד הנשים ביישוב העברי בארץ ישראל. היא תמשיך ותבחן את ההשפעה על מעמד האישה עד לשנות השישים ועלייתה של גולדה מאיר לשלטון בתחילת שנות השבעים.
גולדה מאיר היא אחת הנשים הבולטות ביותר בהיסטוריה של היישוב ומדינת ישראל בתור מקבלת החלטות. לפני הקמת המדינה היא הייתה אחראית על תפקידים שונים. בין השאר היא החליפה את עדה פישמן בתור האחראית על תנועת הפועלות[1], כפי שנראה להלן. לאחר הקמת המדינה היא כיהנה במשך שנה כשגרירת ישראל בברית המועצות (1948-1949) ולאחר מכן שרת העבודה ושרת החוץ במשך עשר שנים רצופות.
פרק ראשון: רקע היסטורי: התיישבות בשנות העשרים של המאה העשרים ועד לשנות השישים
פרק שני: מעמד האישה בחברה העברית של שנות העשרים ותמורות עיקריות עד לשנות השישים
פרק שלישי: גולדה מאיר
ביוגרפיה
פרק רביעי עדה פישמן: ביוגרפיה. תרומה למעמד הנשים ביישוב ועד לשנות השישים
פרק חמישי: דיון משווה בין גולדה מאיר ועדה פישמן בנושא מעמד האישה
סיכום
ביבליוגרפיה
