היודנראט היו מועצת הזקנים אשר היו אמונים על ניהול הגטו ועל הסדר שהיהודים חיים בו מטעם הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר סיומה של המלחמה החל מסע של ביקורת ציבורית נגד הפעילות של היודנראט ונגד העובדה שהם שיתפו פעולה באופן מעשי עם הנאצים. לאחר מעבר החוק לעשיית הדין עם הנאצים ועוזריהם, קיבל הדבר גם משמעות משפטית ושאלה האם אדם מסוים צריך לעמוד לדין בעקבות שיתוף הפעולה עם הנאצים או שמא הוא היה כפוי לעשות זאת בכורח הנסיבות.
באופן הזה נוצר דימוי של היודנראט שבו הוא למעשה משתף פעולה עם הנאצים מתוך רצון להציל את עצמו. תפיסה זו קיבלה משנה תוקף בעקבות משפט קסטנר ואייכמן. עבודה זו תבקש לבחון את הדימוי של המונח בציבוריות הישראלית במשך השנים. ראשית היא תבחן את תדמית היודנראט לאחר השואה ולאחר מכן תבחן את הדימוי של המונח כפי שהוא הושפע ממשפטי אייכמן וקסטנר. הסקירה תימשך עד לתיאור הנוכחי של העשורים האחרונים את המושג של היודרנאט ודרך התפיסה של הציבור את אותם אנשים. שאלת המחקר של העבודה תהיה:
כיצד נתפס היודנראט בעיני הציבור במשך השנים?
היודנרט בתודעה היהודית והישראלית לאחר השואה
בשל התפקיד הקשה והמסובך של היודנרט ובגלל שאלות שקשורות למדוע היודנרט עצמו היה צריך לשתף פעולה עם הנאצים, היודנרט שעוד נשארו בחיים זכו לביקורת רבה בנוגע לפעילות שלהם בנוגע לשואה.
מבוא
היודנרט בתודעה היהודית והישראלית לאחר השואה
יודנרט בזיכרון הקולקטיבי הישראלי
יחס מודרני ליודנראט- המקרה של פלאוט
סיכום
ביבליוגרפיה
