1. בין שתי מלחמות העולם היו התיישבו צרפתים רבים במדינת תוניסיה. עם הגעתם של הצרפתים למדינה חלה עלייה בממד הלאומי ובתנועות הלאומיות אשר פקדו את תוניסיה. במהלך תקופה זו פעלו גם סניפים מקומיים של ארגונים אנטישמיים כמו "אקסיון פרנסז" ו"צלב האש".
הלאומנות התוניסאית השפיעה מאוד על יהודי תוניסיה. כאשר נבחר ליאון בלום לראשות ממשלת צרפת בשנת 1936 חלה מפנה חמור ביחס של החברה התוניסאית כלפי היהודים. בשל היהדות שלו ובשל העובדה שהוא היה סוציאליסט חלה החמרה בפעילות האנטישמית נגד היהודים בתוניסיה. גילויי האנטישמיות החריפו במיוחד לאחר פרסום התכנית שליאון בלום יזם- תכנית בלום ויולט שהייתה אמורה לאפשר ל25 אלף מוסלמים לקבל אזרחות צרפתית. האקסיון פרנסז הצהיר כי היהודים הכתירו בראש צרפת נשיא יהודי שהוא זר לרוח של תוניסיה. הארגון קרא להרוג את כל הפיאודלים היהודים ואת המהפכה הבינלאומית[1].
שאלה 2
א. מצבם של יהודי אלג'יריה תחת שלטון וישי היה חמור מאוד. בשנת 1944 התכנס הקונגרס היהודי העולמי כדי להדגיש את מצבם החמור של היהודים. ארבעה נציגים הגיעו מאלג'יריה כאשר הם אינם מציינים את השם "ציונות" בצורה רשמית וטענו כי הם אזרחים אלגי ראים שמבקשים לחיות בצורה משותפת עם האוכלוסייה המקומית. עמדה זו הייתה העמדה של יהודי המדינה מאז שהם קיבלו אזרחות, כלומר להיות נאמנים לצרפת שקדמה לוישי[1].
מוקדי הפעילות הציונית של תושבי אלג'יריה לא פעלו בתוך המדינה עצמה משום שראשי היהודים רצו להראות לשלטון המקומי כיצד היהודים תומכים בשלטון ולא מבקשים לעצמם לאום אחר או מדינה אחרת. הם ביקשו להמשיך את חייהם ברוח התהליכים הפרו צרפתיים שאפיינו את תושבי המדינה לפני תחילת המלחמה.
