שאלת המחקר: כיצד ובאיזו מידה השפיעה מלחמת קוריאה על יחסי ארצות הברית-דרום קוריאה?
מבוא כללי:
במהלך המערכה המזרח אסייתית במסגרת מלחמת העולם השנייה נכבשה קוריאה מיפן ופוצלה לשני אזורי כיבוש. חלקו הצפוני של חצי האי ניתן לשליטתה של ברית המועצות וחלקו הדרומי עבר לשליטתה של ארצות הברית. משנכשל משטר הנאמנות שהוכפף על שתי הקוריאות ושיתוף פעולה אמריקאי-סובייטי לא הניב תוצאות , חלוקת חצי האי לשתי יחידות מדיניות שונות הייתה עובדה כבר בשנת 1948. ברית המועצות סייעה למשטר קומוניסטי בצפון והוקמה הרפובליקה העממית של קוריאה הצפונית. ודרומה לה, ארצות הברית האמנם וסייעה בהקמת דיקטטורה בהנהגת הרודן סינגמן רי, אך זו הייתה אנטי קומוניסטית. (מדזיני, 2008).
ואולם ובזמן שארצות הברית מגבשת אסטרטגיה א-סימטרית ומבחינה בין איומים במערכת הדו-קוטבית ועל פי מיקום אזורי, ממשל טרומן אינו מכליל את דרום קוריאה כחלק ממערך ההגנה האמריקאי. הטענה האמריקאית גרסה, שאין אינטרס צבאי בחצי האי הקוריאני. לפיכך וכשנה לפני פרוץ מלחמת קוריאה, ארצות הברית צמצמה באופן ניכר את נוכחותה הצבאית בחלקו הדרומי של חצי האי הקוריאני. כשמנגד, נהנתה קוריאה הקומוניסטית מתמיכה צבאית מפטרוניתה ברית המועצות. כתוצאה מכך, נשחקה ההרתעה אמריקאית והתגבשה תפיסה בקרב השלטון הקומוניסטי בפיונגיאנג, כי בהעדר הגנה אמריקאית ניתן לפלוש לדרום קוריאה ולאחד את שני חלקי האי תחת מדינה קומוניסטית אחת. ואכן פלישה זו התרחשה ביוני 1950, אך ארצות הברית בחסות האו"ם התערבה במלחמה והצליחה למנוע את תוקפנותה של קוריאה הצפונית.
