שאלה 1
א. המסמכים אשר תוארו לעיל הינם מסמכים אשר נכתבו בין שתי מלחמות עולם. המסמך מתוך הספר הלבן פורסם זמן קצר לאחר החלת המנדט על ארץ ישראל. בקטע המובא צ'רצ'יל מתייחס לחליפת המכתבים שבין השריף חוסיין מהמשפחה ההאשמית ובין מייצג האימפריה הבריטית דאז, הנרי מקמהון. התכתבות זו נערכה בימי מלחמת העולם הראשונה בה בריטניה נלחמה נגד מדינות הציר, אשר האימפריה העותמאנית הייתה חלק ממנה. מטרת ההתכתבות הזו הייתה להבטיח את תמיכת הערבים נגד העות'מאניים. חוסיין ביקש, תמורת ההבטחה לסייע במרד בעותמאנים, את הכרת בריטניה בממלכה ערבית גדולה אשר תכלול את עיראק, סוריה, חצי האי ערב וארץ ישראל. התשובה אשר נתן לו מקמהון ציינה כמה הסתייגויות בנוגע לגבולות אשר נמצאו ממזרח לסוריה, אולם באופן כללי המשיכה את ההתכתבות ומבחינת הערבים פירוש הדבר כי מדובר היה בהסכמה. מכתבים אלו למעשה היוו עבור הערבים הוכחה לתביעה שלהם על ארץ ישראל ובראשית הספר הלבן מבהיר צ'רצ'יל כי לטענות אלו אין כל שחר.
שאלה 2
בראשית היישוב התחלקה התנועה הציונית לשלוש קבוצות עיקריות. הדתיים, הסוציאליסטים והציונים הכללים שלמעשה היו כל מי שלא שייך לשתי התנועות הראשונות. מפלגה ימנית של ממש קמה רק עם הקמתה של התנועה הרוויזיוניסטית ועד להקמתה היה קשה להגדיר את הימין באופן מפורש. לאחר הקמתה של התנועה נוצרה למעשה ההפרדה בין ימין ושמאל. לעומתם תנועות השמאל והעבודה היו תנועות מוגדרות יותר אשר החלו בפעילות שלהן עוד בימי העלייה השנייה ובשנות העשרים הפכו להיות הכוח החזק ביישוב. בשנות העשרים ובעיקר בשנות השלושים החלה להתגבש המפה הפוליטית אשר הורכבה מכמה זרמים בולטים לצד ארגונים קטנים יותר, אך רבים. תנועת הימין הייתה התנועה הרוויזיוניסטית. הוא הוקמה כהתנגדות לקו הפייסני לשיטתם, של וייצמן לשלטון הבריטי וביקשה לערוך ראייה מחדש( ריוויזיה) מבחינת מערכת היחסים עם הבריטים. ז'בוטינסקי עמד בראש הנהגת התנועה וביקש לתבוע באופן תקיף את קיום הצהרת בלפור ולפעול באופן אינטנסיבי למען הקמת הבית הלאומי, בניגוד לוויצמן אשר ביקש לפעול באופן הדרגתי יותר.
שאלה 3
בראשית שנות העשרים הייתה העלייה השלישית ובסופו של העשור הסתיימה העלייה הרביעית. עבור העלייה השלישית גורמי המשיכה היו התקווה שניטעה בלב רבים בעקבות הצהרת בלפור ושינוי המציאות שלאחר מלחמת העולם הראשונה. ההשפעות הסוציאליסטיות של המהפכה ברוסיה נתנו את אותותיהם גם בקרב יהודים ממזרח אירופה שביקשו להגשים את העקרונות הללו עבור היהודים. גורמי הדחיפה היו המצב הקשה של יהודי מזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והפרעות הרבים שהם סבלו מידי הגויים. יהודים אלו אשר ביקשו להימלט על נפשם מצאו כי מדיניות ההגירה לאחר המלחמה הייתה נוקשה עוד יותר והם לא יכלו להגר לכל מקום אליו יחפצו.
