סיפורה של רשת הריגול ניל"י במהלך מלחמת העולם הראשונה, הפך במרוצת השנים למיתוס בחברה הישראלית שהתבסס בעיקר על גבורה, ציונות, דמות מופת יהודית, התמודדות עם סכנות, מצוינות אישית והקרבה עצמית. דמותה של שרה אהרונסון, כדמות חשובה במחתרת וששילמה בחייה על פעילותה במחתרת, השתלבה לאורך השנים עם סיפורי הלוחמים היהודים המפורסמים כמו בר-כוכבא ודוד המלך. המיתוס מדגיש כי משפחת אהרונסון שניהלה את המחתרת ניל"י, ובמיוחד שרה, חירפו את נפשם בכדי למנוע את הרס וההכחדה של הישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ושרה העדיפה לשלם בחייה מאשר לחשוף את פעילות המחתרת שהייתה עלולה לסכן את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל.[1]
אולם טענה נוספת מציינת כי יצירת המיתוס של שרה אהרונסון לא נבעה רק מתוך מסרים של ציונות, גבורה והקרבה עצמית של יהודי ארץ ישראל, אלא גם מתוך עמדות מגדריות. עם פרוץ המלחמה, העות'מאניים ששלטו בארץ ישראל הפכו לחלק ממדינות המרכז של גרמניה ואוסטריה. באבחה אחת תושבי ארץ ישראל נדרשו להכריע בשאלה אם לבחור בשליט העות'מאני או לבחור בגירוש מהארץ. גברים שבחרו בהישארות בארץ ישראל, נדרשו לשרת בצבא העות'מאני, ואילו הנשים נדרשו לבחור בתפקיד פאסיבי כסוג של אימהות מחנכות אך בטח שלא כנשים לוחמות.
1. מבוא
2. הגדרות ורקע היסטורי
3. שרה אהרונסון
4. ארגון ניל"י ופעילותה של שרה אהרונסון
5. מורשת ניל"י ושרה אהרונסון
סיכום
ביבליוגרפיה
