"הגדודים העבריים" הינו מונח שהוא מעבר למושג היסטורי בעל ערך משמעותי, שתרומתו על הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל היתה רבה. ״הגדודים העבריים״ שהוקמו במהלך מלחמת העולם הראשונה ככוח צבאי יהודי שנלחם לצד הצבא הבריטי, נחשבים כחלוצים בהגנה צבאית עצמית של היישוב היהודי. גדודים אלה היוו בסיס לכל התנועות והארגונים הפרא-צבאיים בתקופת היישוב ובהמשך לצבא הגנה לישראל. הם שיקפו את החזון ואת הצורך של היישוב היהודי בארץ-ישראל להקים גוף להגנה עצמית כחלק ממימוש זכות ההגדרה העצמית שלו ובדרך להקמת מדינה יהודית.
בעבודה זו, אבחן את תהליך הקמתם של הגדודים העבריים, תוך דיון בדעות ששררו בתקופה זו ביישוב ובהנהגה הציונית בעד ונגד לכינונם. כמו כן, אציג קווים לדמותם של היוזמים להקמתם: יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי. אעסוק ביחסים ביניהם, וביחסם באתגרים שעמדו בדרכם בהוצאת היוזמה מן הכוח אל הפועל. שאלת המחקר היא: מהן הנסיבות שאיפשרו את הקמת הגדודים, הסיבות לפירוקם, ומה היתה תרומתם למנגנון הביטחון של היישוב היהודי ובהמשך מדינת ישראל.
על מנת לענות על השאלה: האם חזונם של הגדודים העבריים התגשם, אשתמש במקורות ראשוניים ומשניים. אגדיר את חזונם של מקימיהם, תוך השוואה בין החזון התיאורטי לבין תרומתם בפועל של אותם גדודים. כמו כן, אדון בהשלכות ארוכות הטווח של הגדודים, להם אנו עדים עד היום.
מבוא
רקע
הגדודים העבריים
ממקימי הגדודים העבריים
גדוד נהגי הפרדות
גדוד 38 של קלעי המלך
גדוד 39 של קלעי המלך
ה״נשארים״ מול ה״הולכים״ והקמת גדוד 40 של קלעי המלך
הראשון ליהודה
סיכום
ביבליוגרפיה
