שאלת המחקר:
האם ואם כן, באיזו מידה השפיעו תוצאותיה של מלחמת העולם השנייה על תפיסת הצבא והביטחון הלאומי של יפן?
נושא המחקר ומבוא כללי:
יפן היוותה שחקנית מדינתית דומיננטית בעת המלחמה העולמית השנייה והייתה יריב נחוש וקשה עורף. הסיבות נעוצות באינטרס היפני לשלוט על נקודות אסטרטגיות במזרח אסיה ובאוקיינוס השקט בפרט. ובכלל זה, שליטה בסין וכיבוש טריטוריות סמוכות ליפן המסוגלות להעניק ליפן גישה לחומרי גלם להם הייתה זקוקה להזנת התעשייה היפנית. נוסף לכך, תפסו היפנים את נוכחותה של ארצות הברית באוקיינוס השקט כאיום אסטרטגי על השאיפות הרביזיוניסטיות של הקיסרות היפנית במערכת המזרח אסייתית. על כן, עיצבה הקיסרות היפנית מדיניות מיליטריסטית ותוקפנית, הדבר בא לידי ביטוי בהתקפת חיל האוויר היפני את בסיסי הצבא האמריקאי בפרל הרבור בדצמבר 1941.[1]
ואולם, מלחמת העולם השנייה הסתיימה בגזרת האוקיינוס השקט באופן ההרסני ביותר בניגוד מוחלט לאינטרס היפני. הדבר התרחש הלכה למעשה, בעת הטלת שתי פצצות אטום אמריקאיות על הערים היפניות – הירושימה ונגסאקי באוגוסט 1945.[2]
על רקע הניצחון האמריקאי על הקיסרות היפנית, הוכפף כיבוש אמריקאי על יפן שנמשך עד שנת 1952. הכיבוש בא לידי ביטוי בדריסת רגלם של חיילים אמריקאים על שטחה הריבוני של יפן ואף על הקמת בסיסיים צבאיים שנותרו על קנם עע היום. לצד זאת, הסכם הכניעה של ארצות הברית על יפן כפה על היפנים לאמץ גישות דמוקרטיות, ליברליות ופציפיסטיות.
