צוואתו של רבי יהודה החסיד הינה צוואה גדולה ומקיפה, בת יותר משבעים סעיפים, שנכתבה במטרה להנחות את קהילות ישראל כיצד לנהוג בתחומים מרכזיים בחייהם. הצוואה זכתה לתפוצה רחבה והשפעה רבה, על נוסחיה הרבים והשונים, בכלל קהילות ישראל. מנגד, עמדה הצוואה במחלוקת בעיקר בכל הנוגע לזהות קהל היעד אליו היא מיועדת.
בעבודה זו אבקש להציג את הרקע לכתיבת הצוואה, תוך התייחסות לזהותו של הכותב. לאחר מכן, אבחן את מידת השפעתה של צוואת רבי יהודה החסיד על קהילות ישראל השונות, תוך התייחסות לאופן קבלת הצוואה בקהילות השונות, ולדרך ההתייחסות אליה לאור המחלוקת המדוברת. זאת, באמצעות שימוש בניתוח תוכן איכותני של פסקי הלכה ממקורות שונים ומקהילות שונות אשר נכתבו ברוב השנים והתייחסו לצוואה. לסיום, אערוך דיון השוואתי בין הגישות השונות, בניסיון לעמוד על הדומה והשונה בניהן.
רבי יהודה בן שמואל, מבעלי התוספות, הידוע בכינויו "רבי יהודה החסיד", היה אחד האישים הבולטים והחשובים ביותר בתולדות היהודים בארצות אשכנז בימי הביניים. יש הרואים ברבי יהודה החסיד כעמוד התווך של תנועת חסידי אשכנז[1]. אך כשם שניתן לדלות חומר רב על תנועת חסידי אשכנז, כך מעט ודל הוא החומר בנוגע לדמותו המסקרנת של רבי יהודה החסיד, שדמותו מתוארת בספרות העממית בצורה נרחבת, ובאופן מיסטי ומיתי
[1] א. קניאל, "רבי יהודה החסיד: קווים לדמותו ולתורתו החברתית", שנה בשנה: ספר השנה להלכה, למחשבת ישראל ולבעיות הלכתיות, תשס"א (2000-2001).
מבוא
פרק ראשון: תולדות חייו
פרק שני: חיבוריו של רבי יהודה החסיד
פרק שלישי: צוואת רבי יהודה החסיד
פרק רביעי: צוואת רבי יהודה החסיד בקרב קהילות ישראל
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
