ספר שמואל
ספר שמואל מהווה צומת דרכים בשני מישורים. מבחינה היסטורית היא מהווה צומת דרכים מן התקופה של ימי השופטים לתקופת המלוכה, כלומר מעבר מחברה שהיא שבטית ומפורדת לתקופה של חברה מאורגנת במסגרת מלוכנית. מבחינה אידיאולוגית הוא מסמל את המעבר מחברה אשר מאמינה במלכות האלוהים למלכות של בני אדם. הספר עצמו נפתח עם תיאור של סוף ימי השופטים, אשר משמשים כמעין אקספוזיציה לקראת תיאור האירועים של תקופת המלוכה הראשונה ועד לסוף תקופת דוד. כלומר, ספר שמואל מתאר תקופה של כמאה שנים(גרסיאל, 1983).
ספר שמואל א' וב' מהווים למעשה יחידה אחת, והפיצול של שני הכרכים הללו נעשה בתקופה מאוחרת יחסית לזמן שבה הוא נכתב. חוקרים הראו כי ספר שמואל מחזיק בזיקה גדולה מבחינת רעיונות, מוטיבים ותכנים לספר שופטים והוא מהווה מעין המשך שלו(גרסיאל, 1983). זיקה כזו גם תוארה לספרי הנביאים, אך כי ניתן לומר כי ספר שמואל הוא ייחודי במידה רבה מבחינה ספרותית ורעיונות. בספר קיימים ריבוי של מקורות אשר גורמים לכך שיהיו מספר גרסאות אשר מתארות את אותו אירוע. לדוגמא, במקום אחד מתואר כי דוד המלך הרג את גוליית ובמקום אחר מסופר כי אלחנן הרג את גוליית. הסתירות בספר שמואל הם לא רק סתירות עובדתיות אלא גם סתירות רעיונות. למשל בחלק אחד של הספר, פרקים ח-יב מעורבבים שתי אידאולוגיות שונות אשר מתארות את האירועים כאשר אחת אוהדת את המלוכה והשנייה מתנגדת לה(גרסיאל, 1983).
