אין עוד זמר או מוזיקאי של מוזיקה פופולרית שיש לו מעמד כמו של בוב דילן (Dylan, b. 1961). העובדה הברורה ביותר שמעידה על כך היא שהוא המוזיקאי היחידי אי-פעם שזכה בפרס נובל לספרות, אות לחשיבותו כ-singer song wrtiter. אבל זאת בהחלט לא העדות היחידה. חיפוש באמזון מעלה למעלה ממאה ביוגרפיות של הזמר, בינם גם כאלו שמיועדות לילדים. רבים מחשיבים אותו ל"קול של הדור" של שנות הששים, וכפי שכתב אחד מהם, "דילן ביטא בשבילנו את כל מה שרצינו להגיד ולא ידענו איך".[1] בעיני הדור שהתבגר בשנות הששים בארה"ב, דילן הוא לא רק עוד זמר, ואולי אפילו לא רק עוד מוזיקאי, שאפשר להשוות את החשיבות שלו לזו של מוזיקאים אחרים, כמו הביטלס. הוא כאילו לבד בליגה משלו מבין היוצרים של התקופה, משורר ולא רק זמר, שהחשיבות שלו חורגת מהתרבות הפופולרית.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר בקריירה שלו הוא העיסוק שלו במחאה. ברשימה של עשרת שירי המחאה החשובים ביותר אי-פעם של מגזין הרוק הגדול ביותר בעולם, Rolling Stone (שנקרא על שם שיר של דילן), לא פחות מארבעה שירים הם של דילן.
מבוא
פרק 1 – ארצות הברית ו-"שנות הששים"
התנועה לזכויות האזרח ותרבות הנגד האמריקנית
המלחמה הקרה ומלחמת וייטנאם
פרק 2- דילן ומוזיקת המחאה
תולדות חיים
מוזיקת מחאה בהיסטוריה של ארה"ב
פרק 3 – שירי המחאה של דילן
סיכום
ביבליוגרפיה
