מילים: אלכסנדר פן לחן: אלכסנדר ארגוב
א. אלכסנדר פן 1906-1972. משורר יליד רוסיה שהחל לכתוב עברית רק בגיל 25 לאחר שעלה לארץ ופגש את שלונסקי. שיריו התפרסמו בעיתונים ובכתבי עת. עדויות וזיכרונות בכתב ובע"פ מעידים כי מצד אחד היה פן רומנטיקן מושבע, איש יפה תואר בעל נוכחות מרשימה, "נסיך" בוהמיין שיצא מאגדה (שהתלונן בזקנתו כי כל מי שכתבו עליו כתבו על הופעתו ולא התייחסו לשירתו), המחפש את הדמות הנשית האבודה, הבלתי מושגת, ומן הצד השני נטש את הנשים עמן קשר יחסים כאשר נוכח כי אין הן ממלאות אחר ציפיותיו להגשמת האהבה הרומנטית. אזי, התגלה הפן האכזרי שבאישיותו הגברית, הבריחה מאחריות, הבעיטה באהבת אישה. מפרשת אהבים עם השחקנית חנה רובינא נולדה בתו, הזמרת אילנה רובינא.[1]
אלכסנדר (סשה) ארגוב, 1914-1995. מלחין יליד רוסיה, מחשובי המלחינים של הזמר העברי. קיבל השכלה מוזיקלית קלאסית ברוסיה ועם עלייתו לארץ השתלב ביצירה המוזיקלית על גווניה- החל מתיאטרון ופזמונאות ועד שירים אמנותיים/ שירי משוררים במסורת השיר האמנותי הרומנטי. שיריו פופולריים מאד עד היום. הלחין למעלה מ-1200 שירים וייחודו בכך שהוא מבטא באופן אישי את המילים של הטקסטים ומפרש אותן מחדש, לעיתים אף באופן שונה מהמקור המילולי. חתן פרס ישראל למוזיקה, 1988.
ב-ג. השיר נכתב בשנת 1941 לכבוד יום הולדתה של רעייתו של פן, רחל (לבית לופטגלס). נדפס בעיתון ”דבר”, ד' בניסן תש"ל, 10.4.70, ונכלל בקובץ השירים ”היה או לא היה” ובהמשך במחזה בעל אותו שם שסיפר את קורות חייו של פן. ביצוע הבכורה המולחן - על ידי מיכל טל בשנת 1971. הפער הגדול בזמן בין כתיבת המילים לבין הלחנתן וההתקבלות החיובית של השיר המולחן למרות הזמן שחלף, רק מחזק את היותו קלאסי, שעומד לעולם במבחן הזמן.
ד. הטקסט הפואטי של "וידוי" טעון ביותר מבחינה רגשית, ועל-אף צורתו הסטרופית (העשויה מבתים חוזרים), המשקל המדויק והחריזה החמורה שבו ואולי דווקא בשל כך, הוא צובר מתח בהדרגה ומשאיר רושם מצמרר בסופו. המלחין ארגוב, משרת בלחן שכתב את המסר הרגשי שבשיר, כמו גם את מבנהו, אולם מוצא לנכון לשנות כמה מן ההדגשים של המשורר: "כמו מלחיני הלידר הגדולים, הוא משרת את הטקסט כאשר הוא חורג ממנו דווקא!"
