דה טוקוויל עוסק בנושא של הדת ומערכת היחסים של הדת עם מערכת המשטר האזרחית של ארצות הברית. חשיבתו מבקשת לערער על הבחנות עממיות אשר רואות בקתוליות בתור כלי שפוגע בדמוקרטיה. הסיבה לדעות עממיות אלו הייתה כי עם הקמת ארצות הברית המתיישבים נטרלו את ההשפעה של האפיפיור עליהם ולא הכירו בשום הגמוניה דתית אחרת. הם החלו לראות בקתוליות בתור גורם דתי אשר פוגע בדמוקרטיה וברפובליקה, שני מושגים אשר החליפו את הדת לדידם[1].
דה טוקוויל מסביר כי גישה זו אשר רואה בקתוליות בתור גורם אנטי דמוקרטי היא אינה נכונה. הקתוליות, לפי חשיבתו, דווקא ממקמת את כל בני האדם על אותה הסקאלה ומחייבת את החזק ואת החלש באותה מידה. בניגוד לפרוטסטנטיות אשר מבקשת לחזק את הממד העצמאי של האדם, הקתוליות גורמת לו להיות קונפורמיסט ולא לנסות להגדיר את עצמו בצורה עצמאית כמו הפרוטסטנטיות. הוא אף רואה בקתוליות בתור מונרכיה שבה כל המעמדות שווים יותר מאשר ברפובליקה. כמו כן הוא סבור כי התפקוד של הדת בחברה האמריקאית דווקא שומר את על המוסר של האנשים ומונע מהם להידרדר לשפל מוסרי בשל החופש וחוסר ההכוונה של האזרחים:
"גם אם החוק מתיר לאמריקאים לעשות ככל העולה על רוחם הדת מונעת מהם להגות במוחם כל מעשה שבעולם ואוסרת עליהם לגלות תעוזה יתרה.
