שאלה 1
א. מה לדעתכם תהיה עמדתו של צ'ארלס טיילור, היוצא מהגישה הרב-תרבותית, כלפי הביקורת המועלית בכתבה נגד הייצוג החסר בתאגיד הציבורי, ומדוע? שלבו בתשובתכם התייחסות לטיעוניו בדבר "החשיבות של הכרה" והיישום שלה באמצעות "פוליטיקה של הבדל".
הגישה הרב-תרבותית, כפי צ'ארלס טיילור מסביר, היא תולדה של התפתחויות אידיאולוגיות ופוליטיות בעידן המודרני. ניתן לראות אותה כריאקציה מסוימת נגד אידיאל הנאורות, משום שנתגלה לימים כבלתי מספק עבור אנשים רבים ובנסיבות תכופות. כיצד בדיוק?
שאלה 2
מה לדעתכם תהיה עמדתו של פיטר סינגר כלפי סחר בנשק עם משטרים רודניים?
כדי להבהיר כמה סוגיות מוסריות מורכבות ושנויות במחלוקת, פיטר סינגר מציע להתחיל מדוגמא פשוטה, ממנה נוכל לחלץ אינטואיציה משותפת ובסיס מוסכם להמשך הדיון. כאשר אני בדרכי לעבודה ואני מזהה באגם סמוך ילד קטן בסכנת טביעה, מה עליי לעשות? מחד גיסא, אם לא אפעל, הילד ימות. מאידך גיסא, אם אקפוץ למים, הדבר יעכב אותי, אאלץ להחליף בגדים ולבסוף אאחר לעבודה. כמובן שזו לא דילמה מוסרית קשה לאף אחד מאיתנו (זו בדיוק המטרה): כל אחד יסכים שעליו לקפוץ למים מיד. אך מה עומד מאחורי האינטואיציה המוסרית הזו? איזה חוק כללי נוכל לגזור מניסוי מחשבה זה, שידריך אותנו בסוגיות פחות בהירות? ובכן, אומר סינגר, העיקרון איננו אלא זה: אם יש לי אפשרות למנוע רע כלשהו מבלי להקריב על-ידי זה דבר-מה בעל ערך מוסרי דומה – שומה עלי לפעול.
שאלה 3
קרול גיליגן, טוענת, שלצד "אתיקה של צדק" מתקיימת תפיסת צדק משלימה, "אתיקה של דאגה".
א. הסבירו בלשונכם כל אחת מתפיסות הצדק ואת ההבדלים העקרוניים בין שתי התפיסות.
קרול גיליגן עורכת הבדלה בין שתי תפיסות של צדק: "אתיקה של צדק" לעומת "אתיקה של דאגה". בפילוסופיית המוסר במערב דומיננטית האתיקה של הצדק, אשר מתאפיינת בדיוק פורמליסטי, עקביות לוגית וליטוש טכני. זוהי אתיקה הנעשית על ידי הפשטה פילוסופית, באופן אובייקטיבי, במובן שהיא אדישה לנסיבות קונקרטיות, פרספקטיבות מיוחדות או רגשות חולפים, ומצייתת לחוקים כלליים.
