שאלה 1
דמות סטריאוטיפית - הינה דמות אשר מיוחסות לה תכונות מכלילות ובעיקר שליליות של הקבוצה החברתית אליה היא משתייכת. קבוצה זו הינה קבוצה חברתית מנודה, חריגה ומודרת ביחס לקבוצה ההגמונית. בייחוס זה ישנה התעלמות מההבדלים האינדיבידואליים בין בני אדם, והכללה גסה שכל מי שמשתייך לקבוצה זו הינו שותף לאותן תכונות ומאפיינים שנתפסים כמהותיים וטבעיים לקבוצה זו. נוכל לזהות דמות סטריאוטיפית לפי דיבורה, הלבוש או ההתנהגות שכביכול אופייניים לקבוצה זו. הסטריאוטיפ יוצר תבנית של תכונות משוכפלות שאופייניות לקבוצה המדוברת וזו תבנית שמאוד קשה להתנער ממנה.
שאלה 2
ז’אנר הוא סגנון אמנותי, סוג היצירה. מסלול הז’אנרים הוא מסלול בו מייצגים שלבים בהתפתחות הצגתו של קונפליקט חברתי בתאטרון. ככל שהקונפליקט החברתי הוא חריף יותר כך הז’אנר שיבחר יהיה קרוב יותר למציאות. בחירת הז’אנר חשובה כדי שניתן יהיה לדון בקונפליקט חברתי במרחב הציבורי בצורה המיטבית ביותר. בהתחלה כשהקונפליקט יוצג בעולם התאטרון הוא בדרך כלל יכנס דרך הדלת האחורית מה שנקרא, כלומר דרך הז’אנר הקומי שמאפשר ייצוג מרוכך לנושא. דרך ז’אנר זה הנושא יתקל בפחות התנגדות מצד הקבוצה ההגמונית.
שאלה 3
פירושו של המונח סמיוטיקה הוא חקר ופענוח סימנים, תורת הסימנים בעצם. פירושו של סוציו הוא חברתי, היבטים חברתיים. לכן המונח המלא סוציו- סמיוטיקה מתייחס לתורת הסימנים בהקשרה החברתי. כל דבר בתרבות שלנו הוא סימן שאנחנו יכולים לפענח אותו מבחינה תרבותית.
בתיאטרון כל הצגה מורכבת ממערכות סימנים שונות בעלות מרכיבים חזותיים ושמיעתיים שונים.
שאלה 4
סוציו-לינגוויסטיקה ככלל היא חקר הלשון והשפה (לינגוויסטיקה) על היבטיה החברתיים (סוציו). בתיאטרון, בפרט, הכוונה היא לאפיון הדמויות ולזיקתן בהקשר החברתי על ידי הלשון והשפה בה הן משתמשות. הלשון בה הדמות משתמשת עוזרת לעצב ולהעיד על אפיונה. הלשון משתמשת כחיזוק הסטריאוטיפ או כהתנגדות אליו.
במחזה “משחקים בחצר האחורית” ישנו שימוש בשפה רזה. זוהי שפה דלה, דלה מבחינת אוצר המילים שלה, לא תקנית מבחינה דקדוקית, משובשת, משתמשת הרבה בסלנג ולא בשפה גבוהה ופיוטית.
