ראיות מדעיות
על הקושי שבחשיפת ראיות פסידו-מדעיות כאשר תוכנן עלול להטעות את בית המשפט, לייצר דעה קדומה ועיוות דין כתב גל רוזנצוויג במאמרו "אצטלה מדעית אינה מבססת קבילות – דיון בעקבות הלכת מצגורה וזדורוב בשאלת יחסו הראוי של בית המשפט לראיות מדעיות" רפואה ומשפט גליון מס' 49, 42 (2017). במאמרו טוען המחבר כי כאשר בית משפט נחשף לראיות אלו הוא יתקשה להתעלם מהשפעותיהן המזיקות אף אם יוחלט בסופו של דבר לייחס להן משקל אפסי.
דיני הסגרה
לפי סעיף 1א לחוק ההסגרה אפשר להסגיר אזרח ותושב ישראל אם מתקיימים התנאים שבסעיף, וביניהם אם יש התחייבות כי הוא יישא את עונשו בישראל. בעניינינו יעקב הוא אזרח ישראלי, אולם יש לדון אם הוא תושב ישראלי. הוא התגורר בכל השנים בארה"ב, אולם בשש השנים האחרונות, הוא בישראל, והשאלה אם זה הופך אותו להיות תושב ישראלי. בחינת התושבות היא כפולה, סובייקטיבית ואובייקטיבית, ובוחנים האם יש אינדיקציות אובייקטיביות לכך שהוא תושב ישראל והאם יש לו כוונה סובייקטיבית להתגורר בישראל.
ניהול ההליך הפלילי בבית המשפט
סעיף 17 לחוק טיפול בחולי נפש קובע: "מתעורר חשש כי אדם שיש לכאורה ראיות המחשידות אותו בביצוע עבירה אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא חולה, רשאי בית המשפט לפי בקשתו של תובע או של החשוד ואף ביוזמתו הוא לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין". בבש"פ 92/00 פלוני נ' מ"י נקבע כי לא ניתן לשלוח חשוד לבדיקה אלא אם ישנה הסכמה של החולה לכך.