שאלה 1
פסק הדין בעניין כהנא עסק בעתירה של הרב כהנא, רב שעלה מארה"ב והיה בעל דעות מאוד ימניות וקיצוניות, כנגד רשות השידור, בעקבות החלטה של מנכ"ל רשות השידור, באישור הועד המנהל של רשות השידור, לאסור על פרסום דבריו של הרב כהנא, משום שלדעתה של רשות השידור פרסום הדברים עולה לכדי הסתה ופוגע בעקרונותיה של מדינת ישראל. בית המשפט קבע כי חופש הביטוי מחייב לאפשר לתת ביטוי לכל הזרמים והדעות, וחופש הביטוי הוא גם החופש לבטא דעות מרגיזות וקיצוניות. המבחן שנקבע הוא מבחן הודאות הקרובה, לפיו ניתן יהיה להגביל את חופש הביטוי רק כשיש ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור. בית המשפט גם הבחין בין גוף ציבורי לבין גוף פרטי, וקבע כי רשות השידור היא גוף ציבורי ולכן יש לה מחויבות רבה יותר לאפשר מגוון של דעות ולשקף את מגוון הדעות.
שאלה 4
4.1: ג.
הרגולטורים פועלים באמצעות החוקים שחוקקה הכנסת, שמסדירים את הסמכויות השונות של הרגולטורים השונים תוך הבחנה לעיתים בין סוגי תקשורת שונים. למשל פקודת העיתונות קובעת את הכללים להפעלת הרגולציה של שר הפנים על הפעילות של עיתונים והעילות שבגינן רשאי השר לסגור עיתון. השוק שלגביו אין רגולציה בחקיקה הוא האינטרנט.
