בחודשים האחרונים התעורר במדינת ישראל פולמוס ציבורי נוקב אודות הפוליטיזציה של המערכת המשפטית ושל בית המשפט. פולמוס זה התעורר בעקבות כתבי האישום שהוגשו כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר חלק מתומכיו מהצד הימני של המפה הפוליטית משוכנעים שהמערכת המשפטית כולה פועלת מטעמים פוליטיים ובשל התנגדות פוליטית לראש הממשלה, וחלק ממתנגדיו הפוליטיים של ראש הממשלה משוכנעים שהוא עבר עבירות חמורות שבגינן הוא צריך לסיים את תפקידו ויש לגזור עליו עונש חמור. אלו וגם אלו מושפעים מ"רגשות הנובעות מתפיסות פוליטיות". הרגשות הנובעות מהעמדות הפוליטיות משפיעות על האופן שבו אדם מוכן לחרוץ את דינו של ראש הממשלה, למרות שאיננו משפטן ולמרות שכלל לא ערך בדיקה משפטית בסיסית של חומר הראיות. באופן מפתיע, או שלא, גם שאלות משפטיות עקרוניות כגון: האם ראוי שראש ממשלה יכהן תחת כתבי אישום, או האם עבירת השוחד מתקיימת במקרה של מתן סיקור עיתונאי אוהד, הן שאלות שהתשובה להן מתפלגת, באופן סטטיסטי, בין תומכיו הפוליטיים של ראש הממשלה לבין מתנגדיו הפוליטיים, וזאת למרות שמדובר בשאלות עקרוניות שלא אמור להיות כל קשר בינן לבין עמדות פוליטיות.
מקרה נוסף הממחיש כיצד רגשות נובעות מעמדות פוליטיות אירע בארה"ב. לאחרונה ממש חזה העולם כולו בהסתערות של מאות מתומכיו של הנשיא האמריקאי טראמפ על גבעת הקפיטול בוושינגטון, מה שהביא לאיבוד התמיכה בנשיא גם בתוך מפלגתו שלו.
מבוא
רקע כללי
ההפרדה בין המשפט לפוליטיקה
השפעת הרגשות על ההכרעה השיפוטית
התחשבות בשיקולים פוליטיים
האם זה בעייתי שרגשות מעורבים בתהליך השפיטה
דיון ומסקנות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
