תקנת השוק מהווה חריג לזכות הקניין ולעיקרון לפיו אין אדם יכול להקנות יותר ממה שיש לו. בהתקיים תנאיה של תקנת השוק, יהיה הרוכש עדיף על פני הבעלים האמתי של המקרקעין, ויגבר בתחרות ביניהם. בשל חיזוק מעמדה של זכות הקניין לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נאמר כי יש להקפיד הקפדה רבה על עמידה בתנאיה של תקנת השוק, וחריגה מתנאיה של תקנת השוק לא תעניק עדיפות לרוכש על פני הבעלים האמתי.
בפסיקה נדונה השאלה האם יש להחיל את תקנת השוק רק במקרים בהם הרישום על שמו של המוכר במרשם המקרקעין הוא של זכות בעלות, או גם כאשר הרישום על שמו של המוכר הוא של הערת אזהרה בלבד. במילים אחרות, האם ה"רישום" האמור בסעיף 10 לחוק המקרקעין מצומצם רק לרישום של זכות קניינית או שהוא כולל גם רישום של זכות אובליגטורית. בשאלה זו היו חילוקי דעות לאורך השנים, הנובעים בין היתר מחילוקי דעות בקשר למעמדה של הערת האזהרה, אולם לאחרונה שאלה זו הוכרעה על ידי בית המשפט העליון, ונקבע כי תקנת השוק תחול גם במקרים בהם על שם המוכר רשומה הערת אזהרה בלבד, ובכפוף לכך שהרוכש ביצע בדיקה ראויה ובדק את עסקת היסוד שבין הבעלים האמתי לבין המוכר.
בעבודה אבקש לבחון האם תקנת השוק יכולה לחול גם על עסקה בזכויות בנייה.
מבוא
תקנת השוק במקרקעין
על אילו זכויות חלה תקנת השוק במקרקעין
זכויות בניה - מעמדן
האם ניתן לרשום הערת אזהרה על עסקה בזכויות בניה
תקנת השוק בזכויות בניה – דיון ומסקנות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
