חלק א
חוק הגנת הפרטיות עוסק בזכות לפרטיות, וזכות זאת עוגנה גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 7(א) לחוק היסוד קובע: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". הזכות לפרטיות היא אם כן זכות יסוד, במעמד חוקתי על-חוקי, שפגיעה בה נחשבת לפגיעה בזכות היסוד של האדם. כאשר חוק רגיל, שאיננו במעמד של חוק יסוד, מתנגש עם חוק יסוד או עם זכות הנובעת ממנו, וכל שכן כאשר חקיקת-משנה מתנגשת עם זכות יסוד, החקיקה הרגילה וחקיקת המשנה צריכות לסגת מפני חוק היסוד, החקיקה הרגילה בטלה. לכן בעניינינו אפשר לטעון כי התקנות המסמיכות את השב"כ פוגעות בפרטיות, שהיא זכות יסוד, והן צריכות להתבטל.
חלק ב
ראשית, כדי להיכנס לתחום דיני החוזים יש לעבור 3 מבחני סף: א. האם יש כשירות משפטית להתקשר בחוזה. בעניינינו נראה כי יש כשירות, שני הצדדים בגירים ולא נתון כי יש פגמים אחרים בכשירות. ב. האם הייתה כוונה ליצור יחסים משפטיים. יש ארבעה מבחני עזר לכך: 1. נסיבות עריכת ההסכם, למשל כשהצדדים פנו לעורכי דין מטעמם. בעניינינו נראה כי נסיבות העניין מלמדות על כוונה ליצור יחסים משפטיים בצורה ברורה.
