איגור: לפי ס' 35-36 לפקודת הנזיקין ופס"ד ועקנין יש לבחון 1. אם הוא חב חובת זהירות 2. האם הפר אותה – קרי התרשל 3. האם נגרם לו נזק 4. האם יש קשר סיבתי (קש"ס) בין ההפרה לבין הנזק.
חובת זהירות: לפי ס' 36 לפקנ"ז מוטלת "כלפי כל אדם...כל אימת שאדם סביר צריך היה...לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל...". בפס"ד וועקנין וגורדון ופריצקר קבע הש' ברק מבחן "דו שלבי" של חובת זהירות מושגית: האם עקרונית, ביחס לסיכון מסוים, קיימת חובת זהירות? וחובת זהירות קונקרטית בהתקיים הנ"ל: האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובת זהירות. קיום חובת זהירות מושגית תוכרע לפי 2 מבחנים (פס"ד פריצקר): מבחן הצפיות ויחסי שכנות כאשר מבחן הצפיות גם מתחלק ל-2: 1. צפיות טכנית: האם אדם סביר – מתקין סביר שמתנדב במחסה – יכול היה לצפות – טכנית – את קרות הנזק? איגור יטען שככל שחיבורי הדוד לא חוזקו דים ברור שרוחות בדצמבר ינתקו אותו וברור שנפילת הדוד על תקרה יכול לגרום לקריסת התקרה ולפציעה שוהים בו. 2. האם היה צריך לצפות נורמטיבית את הנזק? איגור יטען כי מתקין דוד סביר צריך לצפות התנתקות הדוד ברוחות חורף. עם זאת עניין זה נתון לשיקולי מדיניות משפטית הנתונה בידי בתי המשפט שעליו לאזן בין השיקולים (פס"ד ועקנין). בעניין זה יטען מנור כי יש לעודד תרומה לקהילה וכי ערך חברתי זה עולה על הנזק (פס"ד מפעלי רכב) וכי מעשיו מלכתחילה כוונו לטובת איגור וחבריו וכי כל אדם במצבו העוסק בהתנדבות ועומד מול אפשרות לבצע עבודה בתשלום היה מסיים את העבודה במהירות (שם) וכי יש להעדיף מדובר בנזק למחוסר בית מבוגר יחסית שמצב בריאותי בוודאי היה לקוי וגם כי הטלת חבות עליו תרתיע מתנדבים בעתיד ותעודד ריבוי תביעות נגד בתי מחסה (שמפאת מיעוט אמצעים עושים שימוש בכ"א וציוד זול שיכולים לגרום לתאונות) (פס"ד אמין).
