נושא יחידת המיקוח צובר תאוצה בשנים האחרונות, ובפסקי דין רבים של בית הדין לעבודה נדרש בית הדין להכריע בשאלת הגדרת יחידת המיקוח בהיעדר הסכמה בין הצדדים. הכרעתו של בית הדין בנושא זה באה לידי ביטוי בעיקר בשתי סיטואציות: א. כאשר מתבקשת הכרה בפיצולה של יחידת מיקוח קיימת ליותר מיחידת מיקוח אחת. ב. כאשר מתבקשת הכרה בהתארגנות ראשונית של עובדים במקום העבודה. החשיבות שבהכרעה לגבי הגדרתה יחידת המיקוח במקרים שכאלה היא חיונית להגשמת האינטרסים של העובדים וליכולת המיקוח של העובדים הללו, הטוענים לקיומם של אינטרסים ייחודיים המצדיקים את ההכרה בהם כיחידת מיקוח נפרדת, אל מול המעביד.
במסגרת העבודה אבחן את הכללים להגדרתה של יחידת מיקוח, כפי שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה וכפי שפותחו ויושמו לאחר מכן בפסיקות של בתי הדין האזוריים. במסגרת כך אעמוד גם על ההבחנה שערך בית הדין הארצי בין פיצולה של יחידת מיקוח קיימת לבין ההכרה ביחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית – או אז יש להקל ביישומם של המבחנים הבוחנים את קיומם של "אינטרסים ייחודיים" משותפים של קבוצת העובדים המבקשת לזכות בהכרה נפרדת. אעמוד גם על ההתייחסות לנושא יחידת המיקוח בספרות, ובמסגרת כך אעמוד על שתי גישות עיקריות: האחת, השואפת כי הנושא יהיה מסור למאבק כלכלי של הצדדים הישירים ולצמצם את התערבותו של בית הדין לעבודה. השנייה, מצדיקה את התערבותו של בית הדין ורואה את ההתערבות כחיונית על מנת להגן על האינטרסים של כלל העובדים, ובפרט על העובדים ה"חלשים", אך שואפת לפתח את רשימת המבחנים שנקבעה על ידי בית הדין הארצי וליצירת כלים חדשים וגמישים יותר המותאמים להתפתחויות בשוק העבודה.
מבוא
יחידת מיקוח
השיקולים אותם רשאי בית הדין לשקול
הביקורת על גישתו של בית הדין
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
