שאלה 1
הטענה של הרגולטור יכולה להיות מופנית כנגד שיתוף הפעולה של הדירקטורים החיצוניים בחברת עוצמה עם מוטי, מה שמביא, לטענת הרגולטור, לכך שמוטי הוא זה שלמעשה מקבל את ההחלטות כאשר הדירקטורים החיצוניים משמשים עבורו ככסות פורמאלית. יש לציין כי למעשה בחברת עוצמה אין חובת מינוי דירקטורים חיצוניים, וזאת בהתאם להוראת סעיף 239(א) לחוק החברות הקובע חובת מינוי דירקטורים חיצוניים רק בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב, אולם משמונו דירקטורים חיצוניים מוטל עליהם למלא את תפקידם כדירקטורים חיצוניים. הדירקטור החיצוני אמור להיות עצמאי וללא כל זיקה לחברה או לבעל השליטה בה. הציפייה היא כי הדירקטור החיצוני יהיה בלתי תלוי, וללא לחץ מצד אורגנים בחברה או בעל השליטה בחברה.
שאלה 2
טענות בעד היוזמה של הרשות לניירות ערך –
משקיעים מוסדיים הם משקיעים גדולים. יש להם כוח רב, כסף רב, וחלות עליהם חובות רבות שאינן חלות על משקיעים קטנים, כמו חובות נאמנות לציבור לקוחותיהם. לרוב, המשקיעים המוסדיים בקיאים יותר בהשקעות, ומחזיקים אנליסטים ומומחים לענייני השקעות, אשר יודעים היטב היכן כדאי להשקיע והיכן לא. בשל כל המאפיינים הללו הגישה היא כי ניתן לסמוך על משקיעים מוסדיים, ואם הם בחרו להשקיע בחברה מסוימת, ניתן לתת אמון באותה חברה. מכל הטעמים הללו ברור כי הגברת הפיקוח של המוסדיים על החברות שבהן הם משקיעים היא אפקטיבית, והיא אכן תביא למיקסום היכולות האנליסטיות של המוסדיים, ובאופן שיבטח את כספם של ציבור החוסכים, העמיתים והמבוטחים.
