במשך מאות ואף אלפי שנים היו נשים מודרות לחלוטין מעולם התעסוקה ומהספירה הציבורית בכלל. המאה ה 20 והמהפכה הפמיניסטית הביאו לשינויים דרמטיים במעמד האישה מבחינה חוקתית, מבחינת זכויות וגם מבחינת אפשרויות ההשתלבות בשוק התעסוקה, פיתוח קריירה והכנסה. לכן, מבחינה אחת, החצי השני של המאה ה 20 ושני העשורים הראשונים של המאה ה 21 מסמנים התקדמות מטאורית במעמדן של נשים בכלל ובשוק התעסוקה בפרט. מצד שני, נשים ניצבות עדיין בפני אתגרים רבים המונעים מהן שוויון מוחלט ומביאים למעשה, למצב של הפליה כלפיהן (Mandel & Birgier, 2016).
חלק מן האתגרים הללו מתחילים עוד בגיל הנעורים שבו נערות מקבלות מסרים שונים מנערים לגבי בחירת מסלולי הלימודים, תחומי העניין ובהמשך – בחירת תחום העיסוק. כפי שנראה, נשים "מוסללות" מגיל צעיר לבחירה במסלולי קריירה בעלי יוקרה נמוכה יותר ואפשרויות קידום מועטות יותר, מאשר גברים. בהמשך, נשים נאלצות להתמודד עם בחירה בין קריירה לאמהות (אהרון, 2017). ברוב החברות, כולל המערביות, שני נתיבים אלו נתפסים כמנוגדים ואף סותרים זה את זה. הציפייה החברתית מנשים שיקדישו את עצמן לתפקיד האמהות, מביא נשים רבות לוויתורים בתחומי התעסוקה ופיתוח הקריירה ולבחירה בתפקידים פחות מחייבים, פעמים רבות בחלקיות משרה, על מנת שתוכלנה לשלב את העבודה עם המשפחה וגידול הילדים. גם מעסיקים, מניחים פעמים רבות שלנשים יש מחויבות נוספת ולכן, באופן לא מודע או גלוי, מעדיפים לקדם גברים, שמחויבים בכל מאודם לחברה ולקריירה.
מבוא
המהפכה המגדרית בשוק התעסוקה
שיקולים מגדריים בבחירת מסלול קריירה
דפוסי תעסוקת נשים בישראל
נשים בעמדות בכירות
סיכום
