בסמינריון משפטי זה, בחרתי לחקור את שאלת המחקר: כיצד באה לידי ביטוי העדפה מתקנת? מדובר בשאלת מחקר רחבה, ובכוונתי לבחון כיצד מדינת ישראל מתערבת באופן אקטיבי ומצמצמת את הפערים בין קבוצות האוכלוסיה השונות והמגוונות בה, וכן כיצד המדינה מקדמת אוכלוסיות שקופחו בעבר ומבטלת דעות קדומות לגביהן, בשים לב לסוגיות החוקתיות העולות מיישומו של עיקרון ההעדפה המתקנת. נראה כי שינוי יחס החברה אל קבוצות אוכלוסיה מסוימות היא משימה לא פשוטה בכלל, שכן ביטול השונות בין אוכלוסיות מסוימות לבין שאר האוכלוסיה לא בהכרח יכול להיגרם באמצעות המשפט.
ההעדפה המתקנת מטרתה לאפשר התמודדות שווה של קבוצות מופלות עם הקבוצות האחרות בחברה, בקבלתם לעבודה למשל. אם כן, בחברות ממשלתיות ובגופים ציבוריים קיימת חקיקה כפי שאציג בסמינריון זה, וקיימת העדפה מסוימת המעוגנת בחוק, למשל, לנשים כאוכלוסיה מופלית אל מול אוכלוסיית הגברים בישראל בתפקידי מפתח בחברות ממשלתיות ובהייטק. בשל היותן אמהות לילדים, לאותן נשים מאוד קשה להחזיק קריירה ופעמים רבות הן חסרות את הניסיון או את הוותק הנדרש בדרישות המשרה.
בסמינריון זה אתמקד בשאלות החוקתיות העולות מיישומו של עיקרון ההעדפה המתקנת. עיקרון זה מתיימר להגיע למצב של שוויון הזדמנויות אמיתי לכל אדם ללא קשר לקבוצה אליה הוא משתייך, לדעות הקדומות ולסטראוטיפים על החברה אשר ממנה הוא מגיע. בחרתי בנושא זה משום שיש לו חשיבות עליונה, במיוחד במדינה דמוקרטית ופלורליסטית אשר מהווה באיזשהו מקום "קיבוץ גלויות" לאנשים מכל העולם.
מבוא
פרק 1: רקע – התפתחות ההעדפה המתקנת והזכות לשוויון
פרק 2: העדפה מתקנת
פרק 3: סקירת פסיקה – דרך היישום של עיקרון ההעדפה המתקנת
פרק 4: משפט משווה
פרק 5: הדין הרצוי – מבט נורמטיבי והצעות לשיפור
סיכום
ביבליוגרפיה
