שאלה 1
א'. טענתו המרכזית של כותב א' היא שלומר לצעירים שהם יכולים להיות כל מה שהם רוצים להיות זוהי גישה לא מועילה ואף מזיקה במובנים רבים.
טענתו המרכזית של כותב ב' היא שחשיבה חיובית כשלעצמה אינה עוזרת להגשמת מטרותינו במידה והיא לא משולבת עם חשיבה מציאותית.
ב'. המהלך הלוגי של כותב א':
הוכחת טענתו בעזרת מחקרים המוכיחים שגם כשיש נסיקה בשאפתנות ללימודים אקדמיים, אין עלייה בשיעור בעלי תואר אקדמי.
דיוק והסבר של עמדתו ע"י ציון עמדה של פרופסור בנושא, אשר מסכימה עם טענת הכותב, ומסבירה את הרציונל מאחוריה.
הרחבת רציונל זה על ידי הבאת מספר דוגמאות נוספות של הנזק שעשוי להתרחש כשפועלים בניגוד לגישת הכותב, כגון בזבוז זמן וכסף ואף נזקים בריאותיים.
הצגת דוגמה לאופן בו נכון לפעול עפ"י גישתו, בעזרת הנחיית פסיכולוגית והדגמתה מחייה הפרטיים.
הצגת הצעת ייעול של יועץ קריירה התומכת בגישת הכותב ומייצרת פשרה בין השאיפה לרדוף אחרי חלומותינו לבין המציאות שלא תמיד מאפשרת זאת.
המהלך הלוגי של כותב ב':
הצגת מחקרים בפסיכולוגיה שמוכיחים את הטענה ומסבירים אותה ואת הרציונל מאחוריה.
תימוכין לדעתו של הכותב ע"י הצגת מחקרים של הכותב ועמיתיו שמאששים את טענתו
הצגת מחקרים של הכותב ועמיתיו המציגים פתרון מוכח מחקרית לבעיית החשיבה החיובית, אשר מתכתב עם טענתו המרכזית של הכותב, והדגמת הפתרון.
הצגת העובדה שדרך הפעולה שמצאו הכותב ועמיתיו רלוונטית ומסייעת בתחומים רבים בחיים.
ג'. בתרבות שלנו, בה אנו אומרים לילדינו שיוכלו להיות כל מה שירצו, הפער בין המטרות לבין ההישגים בפועל רק הולך וגדל (לזלי, 2015). חלומות גדולים עשויים להיות דבר נפלא, וזה טבעי שילדים חולמים על עתידם ומעצבים לעצמם עתיד ורוד, אופטימי ושאפתני. הבעיה מתחילה באופן בו אנחנו מתמודדים עם הפער בין קלישאות כמו "אתה יכול להיות כל מה שתרצה" או "אל תוותר" לבין המציאות שאנחנו או ילדינו חווים, בה נפגשים בתסכולים וכשלונות.
