מקרה מס' 1:
380. "התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים."
1) עבירה תוצאתית.
2) רכיב התנהגותי - "התוקף".
רכיב נסיבתי - "חברו", אין הכוונה להוכיח חברות של ממש.
רכיב תוצאתי - "חבלה של ממש".
3) המונח "תוקף" מוגדר באמצעות סעיף 378 לחוק העונשין אשר מגדיר את המונח "תקיפה" וקובע בין היתר כי "תקיפה" הינה: "מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת... ולעניין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר". כלומר, השימוש בגז מדמיע אכן עומד בהגדרת החוק למונח תקיפה.
המונח "חבלה של ממש" אינו מוגדר בחוק העונשין ואולם סעיף 34כד' לחוק מבחין בין 3 סוגי "חבלות" באופן הבא: "חבלה" - "מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים". "חבלה חמורה" - "חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע....". "חבלה מסוכנת" - " חבלה שיש בה סכנת נפשות". בעניין זה בית המשפט יידרש להכריע את הגדרת המונח "חבלה של ממש". להערכתי מדובר בסוג "חבלה" אשר ממוקמת בטווח שבין "חבלה" לבין "חבלה חמורה".
4. במקרה שלנו, גבריאל ריסס את עיניו של אורי באמצעות גז מדמיע ופגע בראייתו. אין ספק כי פגיעה מסוג זה עולה כדי "חבלה" אך לא כדי "חבלה חמורה" ועל כן היא עונה על ההגדרה של "חבלה של ממש". בנוסף, מאחר ומדובר בעבירה תוצאתית, יש לבחון קשר סיבתי עובדתי:מבחן האלמלא/הסיבה בלעדיה אין: "אלמלא היה גבריאל מרסס את עיניו של אורי בגז מדמיע, לא הייתה נפגעת ראייתו של אורי". במבחן הקשר הסיבתי משפטי יש לבחון את מבחן הצפיות: האם גבריאל, כאדם סביר מן היישוב, היה צריך לצפות כי התנהגותו תוביל לתוצאה הקטלנית? מאחר ובשני המבחנים התשובה היא חיובית והקשר הסיבתי מתקיים, יש להרשיע את גבריאל בעבירה.
מקרה מס' 2:
498.(א) "הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו - מאסר שלוש שנים."
1) עבירה התנהגותית
2) רכיב התנהגותי - "הנותן"
רכיב נסיבתי - "אדם", "כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר" , הדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו".
3. כותרתו של סעיף 498 לחוק מוגדר באופן הבא: "מתן אמצעים לביצוע פשע". בא לומר, כי כל אמצעי אשר ישמש לטובת פשע, הוא אמצעי העומד בהגדרת הסעיף. משמעות הדבר הוא שאין רשימה סגורה של כלים ואמצעים לביצוע העבירה הקבועה בסעיף אלא מדובר במגוון רחב של אמצעים אשר ייעודם אינו ייחודי לביצוע פשע. מאחר ומדובר בעבירה התנהגותית אין צורך להוכיח כי הפשע בסופו של יום התבצע באמצעות אותם כלים מדוברים אך נדרש להראות כי מתן האמצעים היה לטובת ביצוע הפשע( בשאלה זו אבחן רק את היסוד העובדתי ולא את היסוד הנפשי וכוונתו של הנותן).
