סעיף 268 לחוק החברות[1] קובע מהי "שליטה" לעניין "עסקאות בעלי עניין". בחברת הג'וקר, עידן מחזיק ב-24% מהמניות ואחותו רוני מחזיקה ב5%. בנוסף לכך יש להניח כי עידן זוכה גם לתמיכת הקפיטול בשל פעילותם המשותפת רבת השנים. אין ספק שהדבר הופך את עידן לבעל שליטה בחברה מאחר ואין בעל זכות הצבעה אחרת בחברה שמחזיק בלמעלה מ50%( הציבור מחזיק 49%). בחברת התפוצות, עידן מחזיק ב-10% אולם חברת הג'וקר מחזיקה ב29% נוספים. מנגד, הציבור מחזיק ב61% אך מאחר ולא מדובר במחזיק מניות יחיד אלא רבים, ניתן יהיה לראות בעידן כבעל השפעה רבה עד כדי בעל שליטה בחברה.
1. רותם מתנגדת להליך אישור תנאי הכהונה וההעסקה של עידן בחברת "התפוצות"
רותם תטען כי המתווה הנדרש לאישור כהונתו בחברה כדירקטור קבוע בסעיפים 270(4) ו275 לחוק מאחר והסכם ההעסקה הוא הסכם שלבעל השליטה יש בו עניין אישי ועל כן קיים חשש מובנה שבעל העניין המצוי משני צדי המו"מ( בעיית הנציג) יעדיף את טובתו שלו על פני החברה, כפי שנקבע בפסיקה[2]: תחילה יש לאשר את המינוי בוועדת הביקורת של החברה ואת התגמול בוועדת התגמול( לפי תיקון 20 לחוק). לאחר מכן יש לקבל את אישור הדירקטוריון ולבסוף גם את אישור האסיפה הכללית. עידן יטען כי הוא אינו בעל השליטה מאחר והוא מחזיק ב10% אחוזים בלבד ועל כן יש ללכת במסלול האישורים על פי סעיף 273 לחוק וכפי שבוצע בפועל. רותם תטען כי על פי "הלכת אייזנברג"[3] כל בעלי העניין האישי בדירקטוריון החברה ובאסיפה הכללית לא יהיו רשאים להצביע בעד מינויו של עידן כדירקטור ועל כן ההחלטה פסולה. המבחן לזיהוי בעלי העניין האישי הוא "מבחן הזיקה העודפת" אשר כולל 2 יסודות[4]: א) זיקה אישית של בעל המניות לפעולה הנידונה - מינוי של בעל השליטה לדירקטור החברה בתנאי שכר מפליגים. ב) מבחן המהותיות - זיקה אישית משמעותית קרי קרבה אשר תגרום להטיה של שיקול הדעת של הדירקטור או בעל המניות כך שהדבר יגרום לו להעדיף את טובתו האישית של בעל המניות/השליטה על טובת החברה. ועל כן, דורשת רותם לפסול מהצבעה בדירקטוריון את רועי ומעיין אשר הם חבריו של עידן ומנויים מטעם חברת הג'וקר. בהצבעה באסיפה הכללית הדרישה היא לפסול את עידן ואת חברת הג'וקר.
