שאלה 1
לפני מספר חודשים נעצרו מספר גדול של חברי כנסת ממפלגת "ישראל ביתנו" ואנשים במשרות מפתח במועצות מקומיות בחשד להתנהלות לא חוקית הנחשבת גם ללא אתית (מינוי מקורבים באופן לא חוקי, העברת כספי ציבור ללא תמורה וכו'). לאור הספרות בתחום, האם סביר יותר להניח שמדובר בצירוף מקרי של אנשים שהתנהגו באופן לא מוסרי, או שלארגון שבו הם עובדים עשוי להיות קשר לכך?
כתבו שני נימוקים לתשובתכם, לגבי כל נימוק- הסבירו על איזה מאמר/פרק הוא מבוסס. (5 נקודות)
במקרה זה לא מדובר בצירוף מקרי של אנשים שהתנהגו בצורה לא מוסרית והארגון בו הם עובדים מהווה קרקע לצמיחת התנהגויות אלו. הנימוקים לכך הם (1) שלמרות שקבלת החלטות היא של הפרט, מערכות ארגוניות חיצוניות יכולות להשפיע עליו להתנהגות מוסרית/לא מוסרית. החלטה מוסרית תתבצע בתנאי שהשיקולים המוסריים גוברים על ערכים אחרים שנמצאים איתם בקונפליקט כמו התקדמות בעבודה. עם זאת, לא כולם שחקנים מוסריים שיכולים להוביל באופן אקטיבי להתנגד לאלטרנטיביות לא מוסריות. לשם כך ארגונים יכולים להתאים את עצמם ולתת פוקוס ויוקרה להחלטות מוסריות או להציע פרוטוקולים של קבלת החלטות מוסרית. (2) הקשר בין התנהגות וערכים מתווך על-ידי נורמות הנפוצות בארגון או בסביבה. הפרט מפתח ערכים לאור חוויות במהלך חייו אבל הוא יבטא אותם כתלות במערכות נורמות אליהן הוא חשוף שלוחצות לבצע התנהגויות מסוימות. יש ערכים שקשורים באופן ישיר יותר להתנהגויות אותם הם מבטאות כמו חתירה לעושר או כבוד ומחויבות להרגלים שמקורם במסורת או בדת. לעומתם, קונפורמיות וbenevolence למשל מקושרים באופן חלק להתנהגויות המבטאות אותן ויותר מושפעות מנורמות. לכן סביר שב"ישראל ביתינו" לא היו מספיק נורמות שיעודדו ביטוי ערכים אלו.
נימוק (1) מבוסס על Johnson, 2012 (פרק 3).
נימוק (2) מבוסס על Bardi & Schwartz, 2003.
באופן ספציפי, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום נחשדה בקבלת שוחד, בתמורה לכספי ציבור שהעבירה לגופים שונים. מתוך המידע הקיים על חברת הכנסת (אפשר להיעזר במקורות הקיימים ברשת), אילו אתגרים הקשורים למנהיגות אתית עשויים היו לעמוד בבסיס התנהגותה? התייחסו לשני אתגרים.
האם אפשר היה למנוע או לצמצם את התופעה? הציעו שתי המלצות לפעילויות קונקרטיות שאפשר לעשות כדי לסייע לחברי כנסת (ולאנשי ציבור נוספים) לעמוד באתגרים להתנהגות אתית שהתפקיד מציב בפניהם. (25 נקודות)
פאינה קירשנבאום נחשבה לאחת הנשים החזקות במפלגת "ישראל ביתינו" כמזכ"לית. היא הייתה אחראית על הבחירות בתחום המוניציפאלי והארצי וכתוצאה מכך יש בידיה עוצמה רבה בקביעת תקציבים והחלטות קריטיות. קירשנבאום נחשדה בפרשה של הקצאת כספים של ממשלתיים לעמותות ולגופים בתמורה לשוחד ולטובות הנאה. בנוסף, היא נחשדה כי מינתה וקידמה מקורבים לתפקידים שונים ותיאמה עימם העברת תקציבים. בהתנהגותה יש מספר אתגרים למנהיגות אתית. ראשית, כמנהיגה שפעלה לכאורה באופן לא אתי היא מעבירה מסר מפורש וישיר להתנהגות לא אתית בארגון. היא, ככל מנהיג, פועלת כנותנת דוגמא אישית. מינוי מקורבים ומתן כספים על התנהגות זו מהווה מודל לחיקוי שלילי.
