המבחנים להגדרת עובד לא נקבעו בחקיקה וכתוצאה מכך עבודה זו הושארה לבתי הדין. המבחן העיקרי לקביעה האם מדובר בעובד הוא המבחן המעורב ובמרכזו נמצא מבחן ההשתלבות. המבחן המעורב[1]: ביה"ד לעבודה קבע כי "ידוע שהיותו של אדם עובד הוא עניין של סטטוס שלא נקבע על פי התיאור של הצדדים אלא הוא נגזר כמסקנה מנסיבות המקרה." כלומר, גם אם הם קבעו בהסכם במפורש שאין יחסי עובד-מעביד, ביה"ד כלל לא מתייחס לזה, משום שיחסי עובד מעביד זה סטטוס, וסטטוס לא קובעים בהסכם ולא מבטלים בהסכם. עוד נקבע שגם אם מועסק מסכים להיות מוגדר כקבלן עצמאי אין בכך כדי לסתור את קיומם של יחסי עובד-מעביד כאשר הם מתקיימים על פי אמות המידה המהותיות לבחינת קיומם של יחסי עובד-מעביד. הלכה למעשה, המבחן הנוהג לקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד הוא "המבחן המעורב". בבסיס מבחן זה נמצא מבחן ההשתלבות על שני פניו: הפן החיובי והפן השלילי. הפסיקה של בתי הדין לעבודה קבעה מבחן מעורב להכרעה האם מדובר ביחסי עובד מעביד. המבחן נקרא "מבחן מעורב" משום שהוא כולל מספר מבחנים: המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות. למבחן ההשתלבות יש פן חיובי ופן שלילי בנוסף למבחן ההשתלבות קיימים עוד 2 מבחנים משניים והם: מבחן השליטה והכפיפות ומבחן הקשר האישי.[2] מבחנים נוספים הם מבחן הביצוע האישי ומבחן התלות. במקרה שלנו יונית היא פרילנסרית, קרן מועסקת דרך קבלן כוח אדם ויעל מועסקת דרך קבלן נותן שירותים. לגבי יונית, יש לבחון את מהות העבודה, האם העבודה הינה חלק אינטגראלי של העסק, האם יש שכירים אחרים באותו תפקיד, של מי כלי העבודה, האם לפרילאנס עסק משלו, האם עבד רק עם המעסיק או עם אחרים, ואז לקבוע האם התקיימו יחסי עובד-מעביד. קרן, בהתאם לפסיקות בתי הדין, ניתן לקבוע כי התקיימו בינה ובין וקופת החולים יחסי עובד-מעביד. בית הדין גם רשאי לקבוע מי הוא המעסיק ובמקרה זה, נראה כי המעסיקה היא קופת החולים. לגבי יעל, נראה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בעניינה ואין לה אפשרות להגיש תביעה כנגד קופת החולים אלא כנגד המעסיקה שלה, חברת המבריק.
