עבודה זו תציג את ההפרעה הפסיכולוגית ODD (Oppositional defiant disorder) או הפרעת התנגדות, אשר הינה הפרעה התפתחותית התנהגותית. אתאר את ההפרעה ואת מאפייניה ואראה מקרה בוחן של אדם שסובל מן ההפרעה על מנת להדגים את האופן בו ההפרעה מגולמת. לבסוף, אציע ניתוח של מקרה הבוחן בהתאם למודל האקולוגי של ברונפנברנר אשר התיאוריה שלו מתייחסת לארבע סביבות שונות בהן פועל האדם (סביבת המיקרו, המזו, האקסו, המאקרו) ומשפיעות על התפתחותו והתנהגותו.
הפרעת התנגדות מוגדרת בDSM 5 ומתאפיינת בהתנהגות מתנגדת הנמשכת לאורך זמן ומופנית כלפי גורמי סמכות. הפרעה זו מתפתחת ברוב המקרים סביב גיל 6 וישנם גורמים שונים שעלולים להוות גורמי סיכון, ביניהם: בעיות משפחתיות, התנהגות אנטי-חברתית וקיפוח. בין הקריטריונים המשמשים לאבחון של ההפרעה ישנם סף תסכול נמוך ואיבוד מהיר של סבלנות, כניסה לויכוחים ועימותים עם מבוגרים, סירוב או התנגדות לדרישות או לחוקים, האשמה, כעס והצקה מכוונת לאחרים. תסמיני ההפרעה, על פי הDSM, הינם נטיה למצב רוח כועס ורוגז, כמו גם התנהגות וכחנית ומתמרדת.
מתן, בן הארבע הוא בנם של רופאה ושל שגריר. מתן הובא לייעוץ פסיכולוגי עם התלונה כי הוא מתאפק במתן צואה, כמו כן, התנהגותו הפכה מתריסה בחודשים האחרונים והוא סובל מהתקפי טנטרום. כאשר נשאלה האם אודות גורמים שונים שיכלו לעורר בו סטרס, ציינה האם כי בחצי שנה האחרונה הוצב האב בשליחות בסין, ואילו היא ושני בניה, מתן ואחיו הגדול ממנו בשלוש שנים נותרו בבית המשפחה שבהרצליה. בשל שעות הטיסה המרובות, מבקר האב את משפחתו בתדירות של כאחת לחודש, אך גם כאשר מבקר האב בבית, התנהגותו של מתן לא משתפרת או משתנה. כמה חודשים אחרי שעזב האב אל השליחות, התחיל מתן לפקוד גן תת-חובה. הוא חווה קשיי התאקלמות, התנגד ללכת לגן או להישאר בו. בלכתה של אמו, התנהגותו של מתן מול המטפלות והגננות הייתה הופכת למתריסה וחסרת סבלנות והוא היה מתפרץ בהתקף טנטרום ומעיף צעצועים על הגננות וילדי הגן האחרים.
