התובנות שלי מעבודתי הן שבמהלך השנים קרו שינויים בחברה הדרוזית אשר תרמו רבות למעמד האישה. כפי שהצגתי בסקירת הספרות, בעבר התפיסות כלפי האישה היו שמרניות מאוד והיה מצופה מהן להיות בבית, לטפל בילדים ובבעל וחלו עליהן איסורים רבים, דבר אשר לא אפשר להן להתקדם ולהתפתח. בנוסף, בשל האופי של החברה הדרוזית כחברה סגורה, הנשים חונכו כמו גם הגברים במסגרות שסגורות רק לעדה הדרוזית, חתונות נעשו בתוך המשפחה והכל היה נורא נוקשה. נחשפתי לסיפורים של נשים בקהילה שלי ושל אמי בפרט וזה גרם לי לרצות להבין כיצד הן קיבלו את החיים הללו, מה עבר עליהן ואיך בזכותן נשים דרוזיות יכולות היום לצאת, ללמוד ולהתקדם.
במהלך השנים התחוללו תמורות שהביאו למצב טוב יותר עבור הנשים הדרוזיות. הן החלו להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה, רכשו ידע ומקצוע ובכך בעצם הרגישו שחרור והגשמה עצמית גבוהה אשר תרמה רבות לביטחונן ולחוסן האישי. דבר נוסף חשוב שקרה כתוצאה מכך הוא שינוי חברתי רחב אשר הובילו הנשים הדרוזיות בתוך הקהילה. תמיד היה ידוע ונהוג שהגבר הוא המנהל והמוביל ואילו אנו רואים כי לאחר השינויים הנשים הפכו לפורצות דרך.
בבחינתי את ציר הזמן וראיית התקדמותן של הנשים הדרוזיות, אני לומדת מהן איך איך להיות אישה חזקה יותר, למרות חיים לא פשוטים ובתנאים מחמירים שהן חוו בתוך הקהילה, עם ציפיות לביטול העצמי למען המשפחה ועם הגבלה של חופש הבחירה, הן הפכו להיות נשים מצליחות בהמשך ולא נתנו לדעות הקדומות ולציפיות ראשי הקהילה לגבור עליהן.
נחשפתי לעובדה שהיו נשים שכבר בתקופות קודמת רצו לצאת מהמעגל הסגור של הקהילה, ללמוד, לעבוד ולהגשים את עצמן אך נתקלו בקשיים רבים שהערימו עליהם אנשי הדת אשר העבירו זאת גם לעיתים דרך בני המשפחה מה שגרם לחלק מהנשים לוותר על מנת שלא לפגוע במשפחותיהם ומנגד היו נשים שלמרות כל הקשיים קיבלו תמיכה מהמשפחה ויצאו לדרכן החדשה. התובנה החשובה העולה מכך היא שיש לתת למשפחה להבין את המשמעות של לימודים ומה הם עושים לאישה בכל התחומים- רגשית וחברתית ובכך לזכות לקבל את ברכתם ובזכות זאת תהיה אפשרות לנצח כל מכשול שיהיה בדרך. צריך לזכור שמדובר בקהילה סגורה ופטריארכלית בעלת אופי דתי ושמרני אשר קשה לה לקבל את המודרניות והשילוב בקהילה הישראלית מערבית ושכל שינוי לוקח לו זמן.
