כותבי המאמר דנים בפן הפסיכולוגי של תהליכי הזיכרון – הם מנסים לבחון מה אדם יבחר לזכור ומה לא בהינתן חשיפתו למידע חדש שלא היה מודע אליו כלל קודם לכן. על כן שאלת המחקר היא מה יגרום ל"סוכן" פסיכולוגי (כלומר בנאדם) לזכור פריט מידע אחד ולשכוח אחר.
על מנת לבחון שאלה זו, החוקרים מתבססים על עבודות דומות בתורת המשחקים שניסו לנתח קבלת החלטות של סוכנים דרך פונקציות תועלת – מה הפרט מרוויח מלקבל החלטה מסוימת או לזכור מידע מסוים. על בסיס הספרות הקיימת, כותבי המאמר הציגו מודל בו לסוכן יש שני מצבים עצמי 1 ועצמי 2 שהם שני שחקנים בעלי אותן העדפות כיוון שהם מייצגים את אותו האדם על בסיס מודל זה ובהתאם לפונקציות התועלת השונות, הם הציגו משחק שנועד לתאר מה סוכן יבחר לזכור ומה לא.
במאמר מתוארות 3 סוגי פונקציות תועלת: 1. אינה תלוית מצב – הסוכן בוחר בהתאם להעדפותיו איזה מידע לזכור כשהמידע עצמו פחות משנה ומה שמכריע בתהליך הזכירה הוא עולמו הפנימי של הסוכן. 2. תועלת ברת הפרדה - על פי פונקציית תועלת זו, מה שישפיע על קבלת ההחלטות לגבי זכירת מידע הוא התועלת החומרית ולאו דווקא האמונות האישיות. כלומר לפי פונקציה זו האדם הוא רציונלי יותר וייטה לקבל החלטות שיפיקו לו תועלת מקסימלית בסיטואציה נתונה בין אם חומרית או נפשית. 3. תועלת מקדימה – הסוכן מפיק תועלת לא רק פיזית מנקיטת פעולה מסוימת אלא גם נפשית בעקבות הציפייה שמשהו יקרה בעקבות החלטתו – לדוגמא פציינט המקבל אבחנה מרופא לגבי מצבו יפיק תועלת לא רק מהטיפול אלא גם מעצם המידע שקיבל.
