במרכזו של המאמר ושל עבודת המחקר ניצב חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה). מדובר בתקנות שהותקנו בשנת 2010 ונועדו לאפשר לצרכנים לבטל עסקה תוך זמן קצר ולקבל את כספם חזרה. מטרת המחקר היא לבחון, האם התקנות הסבו נזק ממשי לסוחרים, אלה שמוכרים את מרכולתם לצרכנים או שמא מדובר בנזק מזערי בלבד שאינו פוגע בשטף המסחרי?
שיטת המחקר הייתה לבחון כיצד התקנות השפיעו על 5 ענפי מסחר מרכזיים בשוק הישראלי, כאשר המרכזי שבהם הוא ענף ההנעלה והלבשה שכן מדובר בתחום בו קיימים הכי הרבה בתי עסק, לעומת כל השאר. במסגרת הסקר נבחנו 400 בתי עסק. הבחירה למקד את הדיון סביב ענף ההנעלה והלבשה בעיקר נובעת מהעובדה שתקנה 6 לתקנות הביטול קובעת 12 קבוצות של מוצרים ושירותים שאינם נכללים במסגרת התקנות ושלא ניתן לבטלם. לפיכך, לא נותרה ברירה אלא לפנות בעיקר לענף ההלבשה וההנעלה, שם התקנות חלות במלואן.
איך בוצע הסקר בפועל? פרופ' סיני דויטש היה אמון על הכנת השאלות הרבות ורפי סמית היה אמון על ביצוע הסקר הלכה למעשה. השיטה הייתה להתקשר לכל אחד מבעלי העסקים ולשאול אותו את השאלות המדוברות ולאחר מכן עיבוד הנתונים, פילוח והצגת הנתונים המפורסמים בדו"ח.
יודגש ויובהר – מדובר במחקר הנשען על מידת אמון מוחלטת של הסוקרים בבעלי העסקים. כלומר, התשאול הטלפוני תלוי בעיקר ברצון בעלי העסקים לשתף בנוגע לפעילותם המסחרית ועד כמה הם נכונים לפרט. אחת השאלות ביקשה מבעלי העסקים לנסות להעריך באחוזים את אחוז העסקאות המבוטלות בשנה האחרונה. מדובר בשאלה בעייתית שכן לא ברור על אילו אסמכתאות היא מתבססת והאם בעלי העסקים העריכו הערכה גסה או שמא הערכה מבוססת אמיתית. זו אחת משאלות המפתח במחקר שיש בה כדי להשפיע הן על ממצאי המחקר והן על מסקנותיו.
יש לציין כי הממצאים היו מאוד ברורים – החשש הגדול שמא תקנות הביטול יובילו לפגיעה משמעותית במסחר בענפים השונים, התבדה כמעט לחלוטין. אם נבחן את הממצאים העיקריים, נמצא כי קיים הבדל בין ענף ההנעלה לבין שאר הענפים, אולם ייתכן כי זה קשור לעובדה כי מדובר בכמות גדולה מאוד של בתי עסק בהשוואה לשאר הענפים יחד (עניין שלא צוין במחקר).
