לפי הבנתך, מהי למידה רגשית-חברתית?
למידה חברתית ורגשית (SEL) היא התהליך שבאמצעותו ילדים ומבוגרים מבינים ומנהלים רגשות, מציבים ומשיגים יעדים חיוביים, מגלים אמפתיה לאחרים, מתחזקים מערכות יחסים ומקבלים החלטות. למידה רגשית-חברתית הינה מיומנות שניתנת לרכישה על ידי ילדים ועשויה להשפיע על עתידם ועל הצלחתם במגוון תחומים. ללמידה הרגשית-חברתית היבטים רבים, ולכן נהוג לחלקם לשלוש קטגוריות מרכזיות, והן: המרחב התוך-אישי, המרחב הבין-אישי והמרחב האזרחי.
על פי המלצות דו"ח היוזמ"ה, יש למורים ובית הספר בכלל תפקיד מרכזי בלמידה רגשית-חברתית. מה דעתך על כך?
בית הספר ממלא תפקיד חשוב בחינוך הילדים ובעיצוב זהותם, כמו גם מהווה נדבך עיקרי בשגרת חייהם. עם זאת, מתוך דו"ח היוזמ"ה עולה כי בהקשר של למידה רגשית-חברתית ישנו משקל רב לטיפוח של חוויות ותפיסת עצמי ואחר חיוביות, אף יותר מחשיבותה של מיומנות למידה (דו"ח יוזמה, עמ' 5). לעניות דעתי, למרות שלמורים ולבית הספר השפעה רגשית רבה גם בלא קשר למיומנויות ספציפיות, תפקיד החינוך הרגשי מוטל בכל זאת בעיקרו על ההורים. לדוגמא, אם מתייחסים למרחב התוך אישי, הלמידה הרגשית-חברתית מתרכזת במודעות עצמית וניהול עצמי של התלמיד הכולל ויסות עצמי, שליטה בדחפים, בטחון עצמי ונוספים. פרמטרים אלה הינם ייחודיים לכל תלמיד ואף אורגניים ומולדים בחלקם, ועל כן אין זה סביר כי מערכת החינוך תוכל להתייחס לצרכיו של כל תלמיד באופן פרטני. לפיכך, תפקידם של ההורים נותר בעינו המשמעותי ביותר בהקשר של למידה רגשית-חברתית.
מה (אם בכלל ) אהבת/ מצא חן בעיניך/ הדהד לך במאמר שפורסם בעיתון הארץ?
מצאו חן בעיני המפגשים שתוארו במסגרת תוכנית "שורשי האמפתיה", כמו גם היותם מתמשכים ומאפשרים לתלמידים לחוות תהליך על פני סדרה של מפגשים. העובדה שהתלמידים פגשו את התינוקת נעמי על פני כמה חודשים אפשרה להם להתפתח לצידה ולחוות אותה כאדם גדל ומשתנה בפני עצמה. הפגישה עם תינוקת חסרת אונים אפשרה להם לתקשר מתוך נקודה חשופה ורגישה בתוכם, ולבטא בצורה של סובלימציה את רגשותיהם האישיים.
