שיטת המחקר: השערת מחקר שהוצגה זה עתה, גורסת כי אמון הציבור משפיע באופן ישיר באמון הכללי של המצביעים כי הצבעתם תיחשב ותוביל לביטוי של עמדתם במערכת הפוליטית. כאשר אין אמון שכזה, המצביעים אינם מאמינים בהליך הדמוקרטי (שעל גבה מושתתות המוסדות השלטוניים), ולכן אינם מעוניינים להשקיע מצדם את המאמץ הכרוך בהצבעה. מכיוון ששני המשתנים שנבחרו ניתנים למדידה כמותית, ושכיחים כמחקר האקדמי (ועל כן שאלונים אלו יהיו מבוססים ומהימנים) המחקר הכמותי הוא זה שנבחר לטובת עבודה זו. המחקר הכמותי מסוגל לבסס הוכחות סטטיסטיות ואמפיריות בנוגע לקשר בין המשתנים, ואף לבצע חתכים דמוגרפים (כמו גיל, מגדר, מוצא, השכלה, הכנסה וכדומה) אשר ילמדו על ההבדלים בין קבוצות אלו בתוך החברה הישראלית.
אוכלוסיית המחקר: בהמשך לדברים הקודמים שעלו, השימוש במחקר הכמותי, יעיל במיוחד נוכח שאלת המחקר, אשר מבקשת לבחון באופן כללי את טבעו של אוכלוסיית המחקר הישראלית, במרקם הדמוקרטי-חברתי הייחודי בישראל (המפולג ומחולק לשבטים, ונמצא בתוך משבר פוליטי ארוך, עמוק, וסבוך). לכן, באמצעות יצירה של מדגם המחזיק כמות סטטיסטית מספקת, של קבוצות רבות, ניתן יהיה ללמוד על הקשר בין המשתנים, אך גם להפיק מסקנות על אופי התפיסה של מוסדות השלטון והמשחק הפוליטי בהקשרים חברתיים. לכן, הקריטריון העיקרי של מחקר שכזה יהיה של גיל (מעל גיל 18+), ועל זכות הצבעה (אזרחים בעלי ת.ז ׳כחולה׳).
כלי המחקר: כפי שעלה, המחקר יתבסס על שאלונים מהימנים אשר בוחנים מצד אחד, את אמון הציבור, ומצד שני, את כוונתו ללכת להצביע באופן כללי (ולאו דווקא למפלגה או מועמד ספציפי). בחירה בשאלונים שכאלו, המקובלים במסגרת מחקרים בנושא זה, תאפשר יצירת סולמות קוהרנטיים המסוגלים להעניק ממצאים מדויקים בנוגע למידת הקשר בין המשתנים, וביצירת מערך דמוגרפי מקיף בנוגע להבדלים בקשר זה בין קבוצות דמוגרפיות שונות. שימוש בשאלונים אלו, מאפשר שימוש בנתונים הנאספים, באמצעות תוכנות כמו SPSS של חברת Microsoft, המאפשרות יצירת מבחנים סטטיסטיים המסוגלים לבחון את רמת המובהקות העומדת נוכח הפער של קבוצות שונות, ובאופן ישיר, לבחון את שאלת המחקר, תוך הבחינה של הקשר בין המשתנים.
