שאלה 1
משתנה ראשון – אופן השימוש בטלפונים סלולריים
משתנה שני – תחושת חרדה חברתית
אופן השימוש בטלפונים סלולריים – דיווח על משך הגלישה ביום ועל סוג הגלישה
תחושת חרדה חברתית – מילוי שאלון המודד את רמת החרדה החברתית
מתאמי. החוקר לא ביצע שום מניפולציה על המשתתפים, אלא דגם את הנתונים כפי שהם.
הוא יכול להסיק כי ככל שאופן השימוש בטלפון אינטנסיבי יותר, כך תחושת החרדה החברתית בקרב מתבגרים, חזקה יותר.
שאלה 2
מילות ההוראה בשאלה – מה ניתן להסיק
תחום השאלה – מבנה המוח ואופן תפקודו.
מוקד השאלה – תוצאות הניסויים (אודות מבנה המוח ואופן תפקודו).
ניסוי "חצויי מוח" – בניסוי זה החוקרים בחרו משתתפים שאצלם נותק כפיס המוח, כדי לבחון אנשים שאצלם אין מעבר מידע בין ההמיספרות. כדי לבחון את ההמיספרה השמאלית השתמשו החוקרים בדיבור עם המשתתפים, וכדי לבחון את הימנית הוצבו בפניהם מטלות. למשל, מטלה בה הוצגו בפני כל אחת מן ההמיספרות תמונה אחרת, והמשתתף התבקש ליצור קישור בין התמונות לאחד מן החפצים שהונחו לפניו. המשתתפים אמנם בחרו נכון, אך לא הצליחו להסביר את הבחירה שלהם, בגלל הניתוק בכפיס.
ניתן להסיק כי ניתוק הכפיס אומנם פוגע ביכולותיו של האדם ליצור קישורים בין מידע הנמצא בהמיספרות שונות של המוח. אך כפי שניתן לשים לב, המידע אמנם הגיע לשני חלקי המוח, אבל האדם לא ידע להסביר את הקישור שיצר.
שאלה 3
בחירה מכוונת מטרה היא אחת הדרכים בהן הקשב שלנו פועל. בדרך זו, אנו בחרנו אובייקט ונחפש אותו בתוך מגוון של גירויים, וכך בעצם "בחרנו" במה למקד את הקשב שלנו. אנחנו לא מושפעים מן הדברים שאנו רואים בסביבה ונותנים להם להוביל את המבט שלנו, אלא מגיעים עם "תכנון" מראש. למשל אם אגיע לבית ספר עמוס תלמידים, במטרה להוציא את הילד שלי מבית הספר, אמקד את הקשב בילד שלי, ולא בילד שעושה הכי הרבה רעש, או זה שלובש את החולצה הכי בולטת (מצב של לכידה שמקורה בגירוי).
