מאמרה של רז קופר אדר, מגע וטיפול בתנועה במתבגרים, הינו מאמר מתאמי. במאמר זה מפורט תהליך בדיקה שנעשה על קבוצת מתבגרים אחת, תוך התבוננות על התנהלותם במציאות, בתוך מהלך של מפגשים אשר התפרסו על פני ארבע שנים. אוכלוסיית המדגם היא, מתבגרים בגילאי 11-13 הסובלים מבעיות התנהגות, מבית ספר לחינוך מיוחד.
המדגם אשר נעשה הוא מדגם נוחות, מסוג דגימה לא הסתברותי, מאחר והמדגם הונחה על ידי עידית שדאי, אשר מטפלת בתנועה, לב מייזל, הוא הפסיכולוג והסייעת אילנה, כאשר שני האחרונים נכחו במפגשים יחד עם מנהלת המקום. במקרה כזה צורת דגימה זו יעילה, מאחר והיא זולה יותר ולבודקים קיימת היכרות עם הנבדקים קודם. אך קיים חוסר ייצוג מכליל במדגם כזה, מאחר והקבוצה נבחרה מסיבת נוחות וקיים חוסר אובייקטיביות וחוסר יכולת הכללת הממצאים על כלל האוכלוסייה (קופר-אדר, ר. 2006).
למחקר זה ניתן היה להשתמש גם בשיטת "כדור השלג" אשר יכול להביא אנשים שלפעמים קיים קושי להגיע אליהם. אך החיסרון בשיטה זו היא שהנדגמים אשר יגיעו, יהיו די דומים והומוגנים, כך שלא בטוח שיגיע הייצוג אשר יתאים למחקר.
מהימנות מבדק זה נעשתה באמצעות "מבחן – מבחן חוזר", כלומר נעשו כמה וכמה מפגשים אשר מטרתם הייתה לפתוח את התלמידים. בפרוט של המפגש החמישי ניראה כי הקבוצה כמעט הגיעה ליעדה, אך הופסקה באמצע וכבר במפגש השישי ניתן היה לראות כי הקבוצה לא הצליחה לחזור על אותן פעולות ולא נוצר אותו אפקט משמעותי כמו במפגש החמישי, דבר המעיד על מהמיימינות נמוכה. בנוסף הנבדקים היו מלווים בשלושה אנשי צוות שהיוו את השופטים,לכן המהימנות נבדקת גם בין השופטים, בעזרת התצפיות שעשו על הנבדקים. במפגש הרביעי שני אנשי צוות (מנהלת בית הספר והפסיכולוג), לא נכחו במפגש, דבר אשר גרם לשפעה על הנבדקים. דווקא במפגש החמישי כל יחידת ההנחיה הגיעה, הם מאפשרים לנבדקים לזרום עם התרגיל ללא הצבת גבולות גם כאשר ניראה כי המצב יוצא משליטה. למעשה יחידת ההנחיה היא זו שדאגה לתת את הדיווחים ואת שיקול דעתם על הנעשה במהלך המפגשים (קופר-אדר, ר. 2006)
