הגדירו את נחיצותה של השפה ואת מרכזיותה באחד ממקצועות הלימוד (שאינם שפה) בבית הספר או בגן.
השפה אינה מוגדרת רק כלשון (language) אלא גם כ – parole - כלומר, דיבור השפה וביצועיה בפועל. השימוש היומיומי בשפה דרך המבנה הדקדוקי ואוצר המילים הקיים אצל הדובר מפתח את כשירותו הלשונית ומאפשר לו ללמוד מבנים חדשים ומילים חדשות כבר בגיל צעיר מאוד. דווקא החשיפה בגן או בבית הספר לחומר הלימוד החדש ולאינטראקציה החברתית / לימודית הנרכשת דרך המגעים היומיומיים בכיתת הלימוד - הם אלו שמפתחים ומעשירים את הדובר גם במקצועות שאינם קשורים לשפה או ללימודה. אם ניקח את מקצוע החשבון לדוגמא (מתמטיקה או גיאומטריה) הנרכש בגיל צעיר מאוד אצל הילד כבר בגן החובה.. נראה כי הדובר התמים הנתקל בצורך להביע את עצמו ולשאול שאלות ובמאמציו להבין את החומר הנלמד מצליח לייצר באופן פרודוקטיבי מבעי לשון ושימוש בשפה על מנת לשאול או להסביר קושי מסוים. השפה בפיו היא הכלי המרכזי המאפשר לו להתפתח ולהבין את התרגילים וההסברים הניתנים על ידי המורה / הגננת.
למעשה, ככל שהחומר מתקדם ברמות הקושי השונות כך שפתו של התלמיד הופכת לעשירה יותר שכן הצורך לפרט ולהסביר מתקדם והולך, ומתוך כך שפתו הופכת לעשירה יותר באוצר מילים והמבנה הדקדוקי מורכב יותר.
איזה מבין השפות הבאות היא שפה "טבעית"? מדוע?
שפה "טבעית" היא שפה המתפתחת באופן טבעי בבני האדם דרך שימוש חוזר ללא תכנון מודע. זו שפה שהולכת ומתפתחת עם הזמן והמרקם הלשוני מגוון ומלא במשמעויות שונות נתונות הקשר. כמו כן יש בה היגיון לוגי וסדר דקדוקי תחבירי לכן השפה היחידה שעונה על הקטגוריה הזו מבין השפות שניתנו היא שפת הסימנים.
שפת הסימנים עונה על כל הקטגוריות המגדירות שפה "טבעית";
היא נוצרה באופן טבעי מתוך צורך לתקשר עם פעוטות חירשים אשר עוברים את אותו הליך כמו פעוטות מדברים ברכישת שפה זו.
היא אינה שפה מלאכותית כשפת תכנות, לדוגמא, ואף אינה אוניברסלית (כשפת תכנות) אלא אתנולוגית וייחודית לכל קבוצת דוברי שפה בדיוק כמו שפה אנושית רגילה.
